ת"ק 34770-04-16 פליקסברוט נ' פליקסברוט

בפניי תביעה קטנה על סך 2,000 ₪. תביעה זו הוגשה לאחר שנותק קו הטלפון בביתה של התובעת על ידי הנתבעת.

התובעת פרסה את טענותיה בפניי במעמד צד אחד, מאחר והנתבעת לא הופיעה לדיון. התובעת טענה כי היא מסרה את כתב התביעה לנתבעת בעצמה.

התובעת טענה בפניי כי הופתעה לגלות שהפקס שקנתה לא עובד, בבירורים מול בזק התברר כי אישה בשם אתי, שהזדהתה בפניהם שהיא בתה של התובעת, ביקשה לנתק את קו הטלפון, ואכן נעשה.

התובעת טענה בפניי כי מי שניתקה את קו הטלפון היא כלתה שקוראים לה אתי, והיא ביצעה את זה בהוראה מבעל התובעת. התובעת טענה בפניי כי הוראה זו ניתנה עקב סכסוכים ביניהם.

לאחר שמיעת התובעת אני סבור כי תביעה זו אין דינה להתברר בבית משפט זה אלא בבית משפט לענייני משפחה, מאחר ומדובר בסכסוך בין בני משפחה. כפי שנקבע בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995:

בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה:

(1)תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;

(2)תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;

לענין פסקה זו -

"בן משפחתו" -

(א)בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;