ת"ק 34697-06-14 בר לב נ' רשות המיסים בישראל

בפני תביעה קטנה ע"ס 20,000 ₪, להחזר כספים ששילם התובע לנתבעת תחת מחאה ולפיצוי בגין עגמת נפש.

טענות הצדדים

1.התובע טוען בתביעתו, כי ייבא ארצה מארה"ב רכב מסוג טיוטה קאמרי משנת ייצור 2012 (להלן: "הרכב") ושילם את מלוא המסים החלים על הייבוא. דא עקא, כי הנתבעת דרשה סך נוסף של 6,428 ₪ כתנאי למתן אישור לשחרור הרכב מהנמל.

2.בלית ברירה, הגם שלשיטת התובע מדובר במס יתר, שילם את הסכום האמור עד לבירור שתערוך הנתבעת בעניינו. התובע טוען, כי מקץ למעלה משנה, וחרף פניות חוזרות, לא שעתה הנתבעת לדרישתו להשיב לו את הסך הנ"ל, ומכאן תביעתו.

3.הנתבעת טענה, מאידך, כי ברשומון הייבוא של הרכב הצהיר התובע (או מי מטעמו) על ערכו של הרכב לצרכי מס. ברם, חקירה שערכה הנתבעת, באמצעות יחידת מכס אשדוד, העלתה כי ערך הרכב שהוצהר נמוך מערך רכישתו, ולפיכך נדרש התובע להשלים את החסר.

4.בכתב ההגנה נטען כי בדיקה פיזית של הרכב הביאה לגילוי מסמך המשקף את ערך הרכב האמיתי – 26,830$ ולא 22,485$ כפי שהוצהר ע"י התובע. זו אף זו, מד הק"מ ברכב העיד על 72 מייל ואילו לפי רשיון הרכב האמריקאי 25 מייל. בדיקה נוספת, עם מחירוני רכב אמריקאיים, העלתה שהמחיר המוצהר נמוך ביחס לכלי רכב בעלי נתונים דומים בתקופה הרלוונטית.

5.נוסף לאמור, רישיון הייבוא של משרד התחבורה העיד כי התובע הצהיר על רכישה בסכום של 24,450$. לעומת זאת, בארה"ב דווחה המכירה בסך 25,500$ (נספחים 6 ו- 7 לכתב ההגנה). לפי נתון זה חושב המס.

עוד עלה, מהנתונים שנתווספו בעת הבירור, כי התובע הצהיר על סווג כוזב של הרכב, קרי, כטובין שעליהם חל מס בשיעור 20%, בעוד שהסווג הנכון מטיל מס בשיעור 30%.

אשר על כן נדרש התובע לשלם מס בסך 10,248 ₪, לפי הודעת החיוב (נספחים 8 ו- 9 לכתב ההגנה).