פורטניק נ' רשות הדואר/בנק הדואר ואח'

1.ב-17/1/17, או בסמוך לכך, הזמין התובע באמצעות EBAY משלוח של 2 חבילות תה מאנגליה (להלן: "המשלוח") ושילם, בתמורה, סכום של 76.89 לירות שטרלינג.

המשלוח שונע לארץ באמצעות נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

בתחילת חודש פברואר 2017 קיבל התובע הודעה כי המשלוח הגיע לארץ והוא התבקש לגשת לקבלו בחנות "טל תבלינים" בעיר מגוריו, מעלות (להלן: "החנות"), המשמשת כנקודה לחלוקות דברי דואר. בהגיעו לחנות, כדי לקבל את המשלוח, נוכח התובע לדעת כי שתי חבילות הקרטון, שהכילו את התה, ניזוקו מרטיבות, כתוצאה מהצפה שאירעה בזמן שהיו מאוחסנות בחנות. לכן הוא סירב לקבלן. בהתאם לנוהל היה על הנתבעת למלא דו"ח נזק ולהחזיר את המשלוח למוכר ולפצות את המוכר על הנזק ואז היה המוכר מספק לתובע משלוח חדש.

2.לטענת התובע, המשלוח אותו הייתה אמורה הנתבעת להחזיר למוכר הלך לאיבוד, לא מולא דו"ח נזק והמוכר לא פוצה על ידי הנתבעת ובשל כך הוא לא זכה לקבל משלוח חדש, במקום המשלוח הפגום.

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לפצותו בסכום של 5,000 ₪. ראוי לציין כי בכתב התביעה לא טרח התובע לפרט מדוע הוא תובע סכום זה, למרות שהמשלוח עלה לו רק כ --450 ₪ (שזה הסכום בשקלים של 76.89 לירות שטרלינג). אולם מעדותו בפניי עולה כי יתרת הסכום אותו הוא תובע הינו פיצוי בגין 2 ימי החופש שלקח, לטענתו, כדי להיפגש עם נתבע 2 ועם האחראי למשלוחי חו"ל בדואר ישראל ויום החופש שלקח לצורך הדיון בבית המשפט.

עוד ראוי לציין כי הן מכתב התביעה והן מעדותו של התובע לא ברור מדוע הוא תבע גם את נתבע 2. מעבר לאמירה כ הפסיד יום עבודה כדי להיפגש עם נתבע 2, אין שום התייחסות לנתבע 2 וכלל לא ברור מי הוא ומה עילת התביעה כנגדו. לכן דין התביעה נגדו להידחות, למרות שזומן כדין ולא התייצב לדיון ואף לא הגיש כתב הגנה.

3.הגם שבכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את כל הנטען בכתב התביעה (סעיף 7 לכתב ההגנה), הרי שבפועל אין בעצם מחלוקת עובדתית בין הצדדים, למעט מחלוקת באשר לסכום אותו תובע התובע, שלטענת הנתבעת הינו "מופרז ובלתי מוכח".

עיקר טענותיה של הנתבעת הינן משפטיות, תוך הפניה להוראות חוק הדואר התשמ"ו – 1986 ו-ה"הודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות החברה לדבר דואר ולחבילה בשירות הבין- לאומי" (להלן: "ההודעה"), שמכוחן מוגבל, לטענת הנתבעת, סכום הפיצוי אותו ניתן לפסוק בגין אובדן דבר דואר ומי שזכאי לתבוע ולקבל את הפיצוי, במקרה בו דבר הדואר לא נמסר לנמען, הוא שולח דבר הדואר.

לכן ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט.