ת"ק 33766-02-14 חנן חכמה נ' חברת הפניקס ואח'

1) עניינה של התביעה הוא התנהלות הנתבעים, כל אחד לפי מסכת האירועים שתתואר להלן, במסגרת הטיפול בבעיית נזילת מים ורטיבות בדירתה של התובעת ובדירת השכן מתחת לדירתה (להלן: "הדירה"). התובעת עותרת לפצות אותה סך של 23,788 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

טענות הצדדים

3) ממכלול החומר שהונח לפניי, כעולה מטענות התובעת, בין השאר ובתמצית, מרגע שפנתה התובעת לפתור את בעיית הצנרת והרטיבות בדירתה, הנתבעת 1 - חברת הביטוח (להלן: "חברת הביטוח") כשלה בטיפול בעניינה וגרמה לה נזקים. התובעת מתארת באריכות בכתב תביעתה על הנזילה שגילתה ביום 10.1.13 בדירתה, נזילה אשר חדרה לדירה שמתחת לדירתה. התובעת טוענת כי חברת הביטוח ומי שפועלים מטעמה, כשלו בפתרון הבעיה. לטענת התובעת, ביום 28.1.13 הושלמה עצירת הנזילה ובחודש מאי 2013 תוקנה התקרה של דירת השכנים, לפי תנאי הפוליסה. התובעת מתארת בתביעתה את בזבוז הזמן ועוגמת הנפש שנגרמו לה ולשכנים בבניין כתוצאה מההתנהלות הרשלנית של הנתבעים. לדבריה, אילו הבעיה הייתה מטופלת כראוי מלכתחילה, לא היה נגרם הנזק.

4) התובעת מתארת בתביעתה כי ביום 10.1.13 פנתה לנתבעת 3 - חברת "השחר" (להלן: "השחר") ודיווחה על נזילה מדירתה לדירת השכנים. האינסטלטור שהגיע אמר לה שיש להחליף את האמבטיה. בהמלצתו ובלית ברירה, אף שבעלי מקצוע אחרים אמרו לה שזאת בעיית צנרת, נציג "השחר" עמד על המלצתו. התובעת הזמינה אינסטלטור פרטי והחליפה את האמבטיה. ברם, גם לאחר החלפת האמבטיה, הנזילה נמשכה. עקב כך, שוחחה התובעת שוב עם "השחר", ולאחר דין ודברים תואם ביקור מפקח. לטענתה, ביום 17.1.13 הגיע הנתבע 4 (להלן: "הנתבע") מה-"שחר", שסבר שיש אגם בין הדירות ולכן קדח מספר חורים. הנתבע אמר לתובעת כי אם הנזילה לא תפסיק עד הבוקר של יום למחרת, תודיע לו. לטענתה, הנתבע גרם נזק לקרמיקה של האמבטיה החדשה. התובעת מתארת בתביעתה כי ביום 18.1.13 הזמינה את הנתבע בשנית שכן הנזילה המשיכה ואף התגברה וחשבה שאולי יש מקור נזילה נוסף, אך הפעם הנתבע לא קדח עוד חורים שכן חשש שהתקרה תיפול, בכל מקרה, הוא אמר שהנזילה תיפסק. בכל אותו סוף שבוע, הנזילה נמשכה. ביום 20.1.13 הגיע הנתבע, קדח עוד חורים ואמר שהנזילה נפסקה. מציינת התובעת בתביעתה, כי בכל אותו שבוע הדירה לא הייתה במצב שמיש והאמבטיה הייתה מלאה בפסולת ולכלוך וכן חלק מהקרמיקה לא הוחזר למקום. התובעת טוענת כי "השחר" לא הסכימו לסגור את המקומות ששברו ולכן שילמה לאינסטלטור פרטי שיבצע את התיקונים.

5)התובעת מתארת בתביעתה כי ביום 22.1.13 דיווחו השכנים על המשך הנזילה. ביום 23.1.13 הגיע המפקח מטעם "השחר" שאמר כי המצב נורא וכי הוא מזמין "מאתר" דחוף. ביום 25.1.13 גילה "המאתר" פיצוץ בצינור המים החמים של הדוד וביום 28.1.13 הגיע אינסטלטור מטעם "השחר" אשר פירק עוד מרצפות ותיקן את הצינור. לטענת התובעת היא ביקשה כי יסדרו את אשר הרסו כדי שהדיירים יוכלו לחזור, ברם אמרו לה שלא משפצים מיד.

6)התובעת טוענת כי רק לאחר הרבה טלפונים וטרטורים חברת הביטוח שילמה על תיקון תקרת השכן. כן מתארת התנהלות קלוקלת של כל הנתבעים. התובעת תובעת בגין אי-לקיחת אחריות ביטוחית; הדרישה להחלפת אמבטיה חדשה וקרמיקה; הנזק הבלתי הפיך לאמבטיה ולקרמיקה החדשה; הצורך להביא אינסטלטור פרטי לתיקון נזקי האינסטלטור של "השחר"; הנזק לדירת השכנים בשל ההזנחה המתמשכת; אוזלת היד אל מול הזלזול של חברת הביטוח שגרם לעוגמת נפש ועוד. להוכחת טענתה בדבר הניהול הרשלני של הנתבעים, צירפה התובעת לכתב תביעתה "חוות דעת" של מהנדס, מר דניאל חנן (להלן: "חוות הדעת"). בדיון לפניי העידה התובעת כי מר חנן הוא אביה [שורה 7, עמוד 2 בפרוטוקול]. מר חנן לא נכח בדיון לפניי ולא העיד במשפט.

התובעת עותרת לחייב את הנתבעים סך 23,788 ₪.

7) חברת הביטוח ו-"השחר" (להלן גם: "הנתבעים") טוענים להגנתם בין השאר, כי דין התביעה נגדם להידחות. הם טוענים כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, כשנה לאחר האירועים וכי נגרם להם נזק ראייתי וקושי להתמודד עם טענות עובדתיות העולות בתביעה. הנתבעים טוענים גם כי השיהוי מעיד על זניחת התביעה. לגוף התביעה טוענים הנתבעים כי אין בתביעה אלא משום ניסיון לקבל פיצוי מופרז, ולשם כך, לדידם, הציגה התובעת פירוט מוכחש ומטעה, עמוס, ארוך ומיותר, כדי להציג תמונה חד צדדית ועוינת.