אבסוב נ' מטר

לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר התייצבות הנתבעת לדיון שהתקיים ביום 17.9.17 והמחייב את הנתבע בתשלום סכום של 20,031 ₪.  

ביום 1.10.17 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר וטוענת חלה ועל כן לא יכול היה להתייצב לדיון שנקבע. זאת ועוד, טוען הנתבע כי בשל מחלתו בה לקה ביום שבת 16.7.17 לא יכול היה להתייצב לדיון וכי כל ניסיונותיו להודיע כי אינו יכול להתייצב לא צלחו. לטענת המבקש ניסה ליצור קשר עם מרכז המידע מספר רב של פעמים ולא הצליח וכי רק לאחר מכן, נודע לו כי ניתן פסק דין. על מנת לתמוך טענותיו הגיש המבקש תעודה רפואית. המבקש טוען כי סיכויי הגנתו טובים ולא פירט אותם בבקשתו. יצוין כי המבקש הגיש כתב הגנה.

הבקשה הועברה לתגובת התובעת וזו עמדה על דחייתה. בתגובתה מציינת המשיבה כי המבקש יכול היה ליצור קשר עם התובעת ולהודיע לה כי הוא חולה. זאת ועוד, לטענת המשיבה אין לקבל בקשת המבקש וזאת נוכח העובדה שבמשרדו מועסק צוות של עובדים ויכול היה להיעזר בהם על מנת להודיע לבית המשפט כי הוא איננו יכול להתייצב לדיון נוכח מחלתו.

תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976 (להלן: "תקנות שיפוט בתביעות

קטנות"), שכותרתו היא: "אי התייצבות למשפט", מקנה לבית המשפט סמכות ליתן פסק דין על יסוד

כתב התביעה בהיעדר הנתבע.

אקדים ואומר שבעוד שההזמנה לדיון הומצאה לנתבע כדין, אין חובה לבטל את פסק הדין. עיון בתיק

בית המשפט מלמד כי הזמנה לדיון הומצאה למבקש כדין והוא אף לא טוען אחרת.

במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של המבקש מחד ומה הם סיכויי ההצלחה שלו, אם יבוטל פסק הדין. מאידך, כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום בשל העדר המצאה כדין של כתב התביעה לידי הנתבע או כל החלטה אחרת שלא פעל על פיה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי הצלחה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי). מקרה זה לא שוכנעתי כי פסק הדין פגום בשל היעדר המצאה כדין.

פסק דין, שניתן בהעדר התייצבות, ניתן לאחר שבית המשפט השתכנע כי אכן בוצעה מסירה כדין ועל כן הביטול המבוקש הינו מתוקף שיקול דעת של בית המשפט . במקרה זה על התובע להוכיח שני יסודות מצטברים :

א.סיבה טובה למחדלו כאשר בעניין זה יש לבחון את אי הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת.

ב.סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין כאשר מבחן זה הוא המבחן העיקרי (ראה- בר"ע (מחוזי חיפה) 1835/07 יהודה לוי ואח' נ' מזיג דוד ([פורסם בנבו] פורסם ביום 5.11.2007).

המבקש הגיש תעודה רפואית מעורפלת שאיננה עומדת בקנה אחד עם טענותיו כי לקה במחלה קשה. ככל שחלה במחלה קשה, היה מקום זאת בתעודה הרפואית. בהנחה שהתובע אכן חלה ולא יכול היה להתייצב לדיון היה עליו לעשות כל שניתן על מנת להודיע מבעוד מועד. יחד עם זאת אינני יכולה לקבוע כי מחדלו של המבקש נבע מזלזול בהליך השיפוטי.