בן ציון נ' צמח ואח'

1.תביעה לתשלום נזק שנגרם לרכב התובע באירוע תאונתי מיום 4.9.17, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

2.המחלוקת נעוצה בשאלה האם כטענת התובע לאחר שפתח את דלת רכבו החונה, כאשר בין הדלת הפתוחה לנתיב הנסיעה הפעיל מרחק רב, סטה רכב הנתבעים לעברו ופגע בדלת הפתוחה, או שמא כגרסת הנתבע 1 עת נסע בנתיב הנסיעה כדין פתח התובע את דלת הרכב אל נתיב נסיעה מבלי לנקוט באמצעי זהירות ופגע ברכב הנתבעים.

3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי בכל חומר הראיות לרבות תמונות נזקי שני הרכבים וסרטון של זירת ההתרחשות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, כפי שיובהר להלן.

4.בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

5.אין מחלוקת בין הצדדים באשר לזירת ההתרחשות כפי שהיא מוצגת בסרטון שהוגש. עיון בסרטון מלמד כי במקום שני נתיבי נסיעה רחבים כאשר בימני חונים רכבים בצמוד למדרכה, כפי שאין חולק כי חנה גם רכבו של התובע, וכי בשל כך נתיב הנסיעה הפעיל הינו הנתיב השמאלי בו נוסעים הרכבים בריחוק רב מהרכבים החונים, המתאפשר כאמור בשל רוחב הנתיבים. עוד עולה מהסרטון כי בין רכב החונה בסמוך למדרכה (כרכב התובע) לבין הרכבים החולפים ונוסעים בנתיב הנסיעה הפעיל ישנו מרחק של לפחות רכב נוסף (הודגמה "חניה כפולה" שאיפשרה נסיעת רכבים בנתיב הנסיעה על אף חניה זו).

6.עובדות אלה שלא נסתרו אינן מאפשרות קבלת גרסת הנתבע, שכן אף לו נפתחה הדלת בפתאומיות, עדיין היה נותר מרחק בין קצה הדלת הפתוחה לבין רכב הנתבעים הנוסע בנתיב הנסיעה ואין סיבה כי ייווצר מגע בין הרכבים כלל (אף אם מדובר ברכב גדול יחסית כרכבו של התובע, שכן מדובר ברווח של לפחות רכב שלם), אלא אם ביצע הרכב הנוסע סטייה פתאומית אל נתיב הרכבים החונים, מפאת חוסר שימת לב או כל סיבה אחרת.

7.מכאן, כי הגרסה המסתברת ביותר הינה גרסתו של התובע ולפיה אכן בדק טרם יציאתו מהרכב כי ניתן לעשות כן, יצא מתא הנהג, ניגש אל הדלת השמאלית אחורית, פתח אותה כאשר רכבים חולפים כרגיל ואינם קרובים אפילו למגע עם הדלת הנפתחת, ואז הרגיש מכה ביד, הדלת נדחפה קדימה ושבה לעברו, וזאת במידה המסתברת ביותר בשל היצמדות פתאומית של רכב הנתבעים אל נתיב חניית הרכבים.

8.מאחר שגרסתו של הנתבע 1 הינה כי נסע בנתיב ללא כל כוונה להתקרב לנתיב החניה מסיבה כלשהי, המסקנה היא כי מדובר בהתקרבות, סטייה, פתאומיים.

9.עדות התובע ורעייתו הותירו בי רושם מהימן. מדובר בעדויות פשוטות, בני הזוג גרים במקום ומכירים אותו, ולא נתגלו סתירות בין עדויותיהם. לפי עדויות אלה התובע עמד מחוץ לרכב ופתח את הדלת מבחוץ, וגרסת הנתבע 1 כי לא ראה את התובע כלל, עת זה עמד כאמור מחוץ לרכב, מתיישבת אף היא עם המסקנה המסתברת כי מדובר בסטיית רכבו מחמת היסח הדעת.

10.אף בתמונות הנזקים ברכבים יש כדי לתמוך בגרסת התובע, הן לאור כיוון כיפוף קצה הדלת ואזור העמוד, והן לפי תחילת הנזק ברכב הנתבעים, ממש בראשית הרכב, ואף במראה.

11.לפיכך, התביעה מתקבלת והנתבעים ישלמו לתובע את הנזק על פי חוות דעת השמאי בסך 6,997 ₪, ושכ"ט השמאי בסך 750 ₪, ובסה"כ – סך של 7,747 ₪.

כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות המשפט בסך 500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

12.מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא את פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ב' אלול תשע"ח, 13 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.