צרפתי ואח' נ' רוביצ'ק ואח'

1.התובעים 1 ו-2 (להלן:" צרפתי") והנתבעים 1 ו-2 (להלן: "רוביצ'ק") הם בעלי דירות בבית משותף.

דירת רוביצ'ק ממוקמת מתחת לדירת צרפתי.

2.בין הצדדים התנהל הליך משפטי בפני כב' המפקחת על רישום המקרקעין (תיק מס' 223/15) בגין נזקי רטיבות שנגרמו לדירת רוביצ'ק כתוצאה מחדירת מים לדירתם מדירת צרפתי.

במסגרת אותו הליך הגישו רוביצ'ק חוות דעת שנערכה על ידי הנתבעת 3 לאור ממצאי בדיקה של המומחה – הנתבע 4 .

3.בתאריך 13/01/16 ניתן פסק דינה של כב' המפקחת על רישום מקרקעין באותו ההליך

(להלן:" פסק הדין" ) בו נקבע כי חומר הראיות שהניחו רוביצ'ק משכנע ומבסס את הסעד לו הם עתרו. כב' המפקחת אימצה את חוות דעת הנתבע 4 שהגישו רוביצ'ק כאמור, קיבלה את התביעה וקבעה כי על צרפתי לבצע את תיקון הליקויים ולשלם לרוביצ'ק הוצאות ושכר טרחת מומחה.

4.בתביעה שלפניי עותרים צרפתי להשבה מלאה של הסכומים ששילמו הם לרוביצ'ק בהתאם לפסק הדין, וזאת בשל טענתם כי לאחר ביצוע התיקונים והתשלום, הסתבר כי חוות הדעת עליה התבסס פסק הדין היתה שגויה שכן למעשה, לשיטתם, מקור הנזילה לא היה כלל מדירתם כי אם כתוצאה מנזילה בצינור בגג הבית המשותף.

5.רוביצ'ק הגישו בקשה לדחיית תביעה זו על הסף מחמת מעשה בי- דין לאור פסק הדין שניתן על ידי המפקחת.

בתגובה לבקשה טענו צרפתי כי אין לסלק את התביעה על הסף שכן קיימות להם עילות תביעה כנגד הנתבעים: נגד רוביצ'ק, אשר מסתבר כי כשלו בבחירת המומחה – הנתבע 4 וגררו את צרפתי להליך המשפטי בפני כב' המפקחת ללא עוול בכפם ( דבר אשר גרם לצרפתי לנזקים ממוניים ושאינם ממוניים); נגד הנתבעת 3 והנתבע 4 בשל הטעיית כב' המפקחת והגשת חוות דעת שגויה.