בן מרדכי ואח' נ' שני

לפניי תביעה קטנה שהגישו התובעים נגד הנתבע ע"ס 6,335 ₪ בגין נזק לרכבו של התובע 1 עקב תאונת דרכים.

ביום 20.9.15 נהגה התובעת 2 (להלן: "התובעת") ברכבו של התובע 1 ברחוב יואב ברמת גן. התובעת פנתה שמאלה לרחוב איתמר. מטרים ספורים לאחר מכן בעת שכבר נסעה ברחוב איתמר, חשה התובעת פגיעה ברכב. רכבו של הנתבע, אשר חנה בצדו השמאלי של הרחוב, במקביל למדרכה, יצא מהחניה תוך שהוא מתעלם, לטענת התובעת, מחובתו לתת זכות קדימה לרכבה. רכבו של הנתבע פגע ברכבה של התובעת וגרם לנזקים המפורטים בדו"ח השמאי שצורף לתביעה.

התובעים עותרים לקבלת תשלום מהנתבע בגין הנזקים לרכב בסך 5,235 ₪, בגין שכ"ט שמאי בסך 600 ₪ ובגין טרחה ועגמת נפש בסך 500 ₪.

הנתבע דוחה את טענות התובעים. לטענת הנתבע, כשהוא התכוון לצאת מהחניה הוא אותת, הסתכל במראות וכשראה שהדרך פנויה הוא החל בנסיעה. לטענת הנתבע, התובעת נסעה במהירות אל נתיב נסיעתו והיא זו שגרמה לתאונה בשל נהיגתה הרשלנית, חוסר זהירות שלה ונסיעתה במהירות שאיננה תואמת את תנאי הדרך.

בדיון שהתקיים ביום 14.11.16 ביקשה כלל חברה לביטוח להצטרף לתובענה אולם התובעים התנגדו לכך. בנסיבות אלה לא מצאתי לנכון להורות על צירופה של חברת הביטוח.

הצדדים העידו בפניי בדיון, וחזרו על גרסאותיהם. כל אחד מהצדדים הדגים בפניי את נסיבות התאונה באמצעות מכוניות צעצוע. כמו כן הציגו התובעים תמונות של הנזק לרכב (צורף לכתב התביעה).