קאלש נ' משרד עו"ד: משה מאור

1.בקשה לתיקון פסק דין על דרך הוספת תעודת זהות של הנתבע.

2.מדובר בבקשה לתיקון פסק דין שניתן בהעדר הגנה לפני שש שנים, בשנת 2011.

3.עיון בכתב התביעה מעלה שמספר תעודת הזהות של הנתבע לא נרשם מעולם כך שאין מדובר בתיקון פסק דין אלא בתיקון כתב תביעה, לאחר שניתן פסק דין זה מכבר.

4.יוער שהנתבע הינו עורך דין במקצועו ובפרטי התיק מצוי מספר רישיונו.

5.בהתאם להחלטות מיום 19.11.17 ומיום 26.11.17, התובע צירף הסבר לכך שמספר תעודת הזהות הושמט מכתב התביעה, כמו כן התובע צירף אישור ממשרד הפנים אודות פרטי הנתבע, לרבות מספר תעודת זהותו וכתובת מגוריו. התובע אימת את פרטי הנתבע עם לשכת עורכי הדין וצירף אישור לכך.

6.הבקשה לתיקון פסק דין לרבות האישורים בדבר פרטי הנתבע הועברו לתגובת הנתבע, אולם עד כה לא התקבלה כל עמדה מטעמו.

7.לטענת התובע מספר תעודת הזהות של הנתבע הושמט מכתב התביעה משום שניסח את כתב התביעה בהתאם להסכם שכר הטרחה בו לא נרשם מספר תעודת זהותו של הנתבע והוא לא ידע שעליו לציין את מספר תעודת הזהות. לטענתו, מזכירות בית המשפט לא הסבה את תשומת ליבו לכך.

8. סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע שבית המשפט מוסמך לתקן טעות סופר שנפלה בפסק הדין תוך 21 ימים מיום מתן פסק הדין. עם זאת, מדובר במועד הקבוע בחיקוק שבית המשפט רשאי להאריך מטעמים מיוחדים שירשמו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בהתאם לפסיקה, הגישה בעניין זה ליברלית על מנת למנוע עיוות דין ׁ(ראו: בר"ע (מחוזי חי') 2197/07 סאלח נ' גזית (16.12.07)).

9. בענייננו, מהטעמים שפורטו בבקשה מעלים שמדובר בהשמטה מקרית, בפרט נוכח העובדה שכתב התביעה התקבל במזכירות בית המשפט מבלי שמזכירות בית המשפט הסבה את תשומת ליבו של התובע, אשר לא היה מיוצג, לכך שלא מופיע מספר תעודת זהות בכתב התביעה וקיבלה את כתב התביעה כמו שהוא (בהיעדר הוראה מתאימה בדין בנושא זה). בנסיבות אלה מצאתי שיש הצדקה להאריך את המועד ולקבל את הבקשה לתיקון.