נאסר נ' סויסה ואח'

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 2.11.2017 ברמלה. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 15,439 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהג התובעת טוען, כי החנה את רכבו (רכב מסחרי מדגם פולקסוואגן קראפטר) באלכסון, כשפניו לכיוון המדרכה, ואחוריו בולטים אל תוך הכביש, והיה בתוך אחורי הרכב לשם התארגנות לפריקת סחורה, כשעובד שלו בשם עלי נמצא בחוץ. באותה עת, הגיעה למקום נהגת הנתבעים, שביקשה לעבור מאחוריו, אלא שהיה מדובר במעבר צר, והיא נזקקה לעזרתו של עלי שיכוון אותה. אלא, שהיא פנתה מעט ימינה תוך כדי המעבר, והכנף הימנית-אחורית שלה שפשפה את הפינה האחורית-שמאלית של רכב התובעת, וגרמה לנזק. הנהגת, לאחר שעצרה בצד הדרך, והביעה נכונות להחליף פרטים, נסעה מהמקום בלא לעשות כן, ורק בזכות צילום רכבה הצליחה התובעת ומשפחתה לאתר אותה באמצעות המשטרה.

4.עלי לא התייצב למסירת עדות.

5.נהגת הנתבעים טוענת, כי אכן רכב התובעת חנה כפי שתואר, וכי היא אכן סברה שלא תוכל לעבור מאחוריו, אלא שאדם נוסף (ככל הנראה אותו עלי) ניסה לסייע לה בהכוונה, ובשעה שרכבה בדיוק היה מאחורי רכב התובעת, הידרדר זה אחורנית, ופגע ברכבה, תוך גרימת נזק.

6.לטענתה, היא זו שרצתה להחליף פרטים, אך אותו אדם שכיוון אותה התעלם ממנה ופנה להתרחק מהמקום, והיא צילמה אותו ואת כלי הרכב. פרטי התובעת לא נודעו לה אלא לאחר הגשת התביעה. היא לא ידעה לזהות את נהג התובעת שהתייצב למסור עדות, וטענה גם, כי לרכב התובעת כלל לא נגרם נזק בארוע.

7.שני הצדדים הציגו תמונות על גבי מסכי הטלפונים הניידים. בתמונות שניהם נראה רכב הנתבעים כשהוא מעט לאחר שחלף על פני אחורי רכב התובעת, במרחק קטן מאד, ובשניהם נראה הנזק לרכב הנתבעים, על מגן הגלגל האחורי-ימני. בשניהם לא ניכר נזק ברכב התובעת, אם כי לא ניתן לשלול כי הפגיעה במגן האחורי, עליה הצביע שמאי התובעת, אכן מופיעה שם.

8.יוער, כי רכב התובעת נבדק על ידי השמאי כ-3 חודשים ומחצה לאחר הארוע.

9.לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בתצלומים, ונתתי דעתי גם לראיות שלא היו בפני (ובראשן, כמובן, עדותו של עלי), אני סבור שיש לדחות את התביעה.