ת"ק 33106-08-13 גוטמן נ' בן שמחון

העניין שבפני, תובענה כספית ע"ס 32,000 ₪ בגין הפרה נטענת של זיכרון דברים אשר נחתם בין הצדדים.

על פי המתואר בכתב התביעה, בתאריך 5.4.13 חתמו הצדדים על זיכרון דברים לפיו הנתבע מסכים לרכוש מהתובע את דירתו ברח' חנה סנש 20 בחיפה תמורת 1,4750,000 ₪ אולם הנתבע התחמק מלעמוד בהתחייבויותיו ונמנע מלחתום על הסכם מכר והשאיר את התובע מחויב לו עפ"י הסכם זיכרון הדברים ובתוך כך איבד רוכשים פוטנציאליים אחרים אשר ביקשו לרכוש את הדירה, וגרם לו להפסדים ניכרים, ומכאן התובענה.

במסגרת ההליכים שבפני, נקבע דיון ליום 6.4.14 אולם הנתבע לא התייצב ולאחר שהוכח לביהמ"ש כי בתאריך 17.2.14 נמסרה התובענה לנתבע במסירה אישית ניתן פסק דין, וביום 22.4.14 הוגשה בקשה בהולה לביטול פסק הדין.

במסגרת הבקשה לנתבע היו טענות למכביר לגופו של עניין אולם לא נטען דבר לעניין המצאת התובענה לידיו בתאריך 17.2.14.

לגופו של עניין טען הנתבע כי אמנם הדירה מפאת חוסר התאמה לא נמכרה לו לבסוף אולם התובע חתם על הסכם זיכרון דברים עם גיסו 6 ימים לאחר החתימה על ההסכם עמו ושם נכתב מפורשות כי ההסכם בין התובע לנתבע יבוטל לאחר חתימה על ההסכם בינו לבין גיסו ועל כן לא ברורה טרונייתו של התובע בהקשר הזה. צורפו לבקשה, זיכרון הדברים בין התובע לגיס הנתבע, נסח מלשכת רישום המקרקעין המעיד על הרישום.

עוד מוסיף הנתבע בהקשר הזה, כי התובע מבקש לעשות עושר שלא כדין שכן ביום 11.4.13 חתם על זיכרון הדברים השני ובו ביטל את ההסכם הראשון וב- 12.4.13 שלח מכתב לנתבע ובו הוא משחרר את עצמו (לאחר שכבר חתם יום לפני על ההסכם) מההתחייבות על פי ההסכם הראשון, יוצא אפוא כי ההסכם בוטל ע"י התובע ובהסכמתו מאחר ומצא כבר קונה אחר ומחפש במקביל להתעשר ולהוציא כספים שלא כדין מהנתבע.