ת"ק 32914-01-17 ממן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

רקע

לפניי תביעה, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת – מבטחת רכבו, לשלם לו הפרשי כספים, בסך של 1,758 ₪, שלטענתו מגיעים לו כתוצאה מחישוב שגוי של סכום ההשתתפות העצמית, בגין ירידת הערך שנגרמה לרכבו, עקב תאונה שאירעה ביום 9/9/15.

טענות התובע

עקב התאונה תוקן רכבו במוסך הסדר של הנתבעת, התובע שילם לנתבעת דמי השתתפות עצמית בסך של 900 ₪ בגין עלות נזקי התאונה, ששילמה הנתבעת. מאוחר יותר, ביום 3/12/15, שילמה הנתבעת לתובע פיצוי בגין ירידת ערכו של הרכב, כאשר ירידת הערך כתוצאה מהתאונה, נקבעה על סך של 2,930 ₪, כשמסכום זה ניכתה הנתבעת, סך של 1,758 ₪, כהשתתפות עצמית של התובע, בגין ירידת הערך, כך שבפועל שולם לתובע סך של 1,172 ₪ בלבד.

ההשתתפות העצמית בגין ירידת הערך, חושבה בשיעור של 1.5% משוויו של הרכב. ההפחתה בוצעה שלא כדין ובניגוד לקבוע בפוליסה התקנית, המופיעה בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986.

לטענת התובע, בסעיף 23 לפוליסה התקנית נקבע כדלקמן:

23 השתתפות עצמית.

"(א) בקרות מקרה ביטוח המכוסה לפי פרק א' לפוליסה, רק למקרה ביטוח שגרם לרכב לאובדן גמור, או לאובדן גמור להלכה, ינוכה מתגמולי הביטוח סכום של השתתפות עצמית הקבוע במפרט לגבי כל הודעה ובהתאם לסוג הנזק שנגרם ובלבד שלעניין ההשתתפות העצמית לנזק של הפחתת ערך יחולו הכללים המפורטים בתקנה 3א...

(ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) – (ב), בקרות מקרה ביטוח המכוסה לפי פרקים א' ו- ב' לפוליסה, יחויב המבוטח בסכום אחד של השתתפות עצמית, שלא יעלה על הגבוה מבין הסכומים הקבועים במפרט. "

יתר על כן, בסעיף 9 (ד) לפוליסה שהנפיקה הנתבעת נקבע נוסח זהה .

כמן כן, החישוב שערכה הנתבעת שגוי.

סעיף 3 א (א) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי),

תשמ"ו- 1986 קובע: