ת"ק 32891-04-15 ל' נ' מיכאל

מבוא וטענות הצדדים

1. התובעת, מ' ל' , הגישה נגד הנתבע, מיכאל אופק, תביעה בעוולת לשון הרע בסכום של 18,000 ₪.

2. בכתב תביעתה טענה התובעת, כי בעקבות פיצויים שפסק בית המשפט לזכותה ולזכות בנה בת"ק (רח') 49330-04-14, שלח לה הנתבע המחאה בדואר רשום. לטענתה, משום שהיא סובלת מנכות, שלחה את בנה לדואר, ויחד עם סבו אספו את המכתב עבורה מהדואר. להמחאה צירף הנתבע מכתב, הכולל את הדברים הבאים: "'זכית' פעם נוספת בפיס במסגרת תלונותייך המתמשכות שנעשות במעשה מרמה ושקרים"; "אני מאחל לך שתזדקקי לעוד קב אחד או כיסא גלגלים, כי זה מה שמגיע לך"; "יום יבוא ותפלי בפח ובבור שחפרת לעצמך". עוד ציינה, כי תוכנו של המכתב הגיע לידיעתם של אנשים ובני משפחה נוספים, ובסך הכל נחשפו אליו ארבעה אנשים. מכאן טענה, כי המכתב מהווה פרסום שיש בו משום לשון הרע, וכי הנתבע הוציא את דיבתה רעה. לבסוף הוסיפה, כי בנוסף לסכום התביעה היא תובעת גם פיצויים סטטוטוריים בסכום של 50,000₪ ללא הוכחת נזק.

   התובעת צירפה לכתב התביעה צילום מכתבו של הנתבע.

3. בדיון שלפניי ובהודעה שהגישה לאחר הדיון, הוסיפה וטענה התובעת כי המכתב מוען למשפחת מ' ל' ולא אליה באופן אישי. התובעת גם צירפה להודעתה צילום של הודעה בדבר דבר דואר שהגיעה לביתה.

4. כן העיד בדיון לפניי, מר ד' ל' ד' ל' , בנה של התובעת, וציין כי הגיע לסניף הדואר על מנת לאסוף את ההמחאה והוא נחשף למכתב שכתב הנתבע וצורף להמחאה.

5. הנתבע בכתב הגנתו ובדיון שלפניי טען, כי מדובר במהלך של הנתבעת שנועד לחייבו לשלם סכומים נוספים, וזאת משום שלא זכתה במלוא סכום תביעתה בת"ק (רח') 49330-04-14, שבו ניתן פסק דין על דרך הפשרה. לטענתו, שלח את ההמחאה בסכום של 1,000 ₪ במעטפה הממוענת אישית לתובעת בדואר רשום, ולהמחאה צירף מכתב המבטא את כעסו. עוד טען, כי לא הייתה לו כל כוונה להפיץ את המכתב ברבים והוא מיען את המכתב ישירות לתובעת. אם וככל שהתובעת ביקשה מבנה לאסוף את ההמחאה, אין לזקוף זאת לחובתו ומכאן שלא היה במכתב משום פרסום לשון הרע.

6. לאחר הדיון, הגיש הנתבע לבית המשפט צילום של ספח הדואר, שלפיו המכתב נשלח ומוען לתובעת עצמה. כן ביקש הנתבע לחייב את התובעת לשלם לו הוצאות שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

    

   דיון והכרעה

7. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, מגדיר לשון הרע, כדלקמן: