ת"ק 32832-12-15 נשר נ' ויינינגר אמיגה

תביעה קטנה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים קלה שארעה ב-17/8/15 בשעות הערב.

במקום התאונה שלושה מסלולים ואין חולק כי התובע – נהג מונית – הגיע מהנתיב ימני וביקש להשתלב בנתיב נסיעתה של הנתבעת שנסעה בנתיב האמצעי.

לטענת התובע שני הרכבים עמדו עמידה מוחלטת בפקק כשהנתבעת רואה אותו בבירור, אולם בשלב כלשהו היא נסעה קדימה למרות שהוא עמד בנתיב וכך גרמה לו נזק.

הנתבעת מסכימה שהיה פקק אך מכחישה שהרכבים עמדו ולטענתה נסעה נסיעה איטית כשהתובע הגיע מימין וניסה להשתלב במסלול נסיעתה תוך כדי נסיעה.

אחריות

אין ראיה לטענת התובע שהרכבים עמדו בפקק זמן רב וכי הנתבעת נסעה קדימה כשרכב התובע עומד. עם-זאת מעדות הנתבעת עולה כי ראתה את רכב התובע עומד לפני התאונה ומכאן שידעה על כוונתו להשתלב במסלול האמצעי.

בנסיבות אלו האחריות לתאונה מוטלת על שני הרכבים – הנתבעת משום שלא נתנה דעתה על רכב כוונת התובע להשתלב והתובע משום שנכנס לנתיב בחוסר זהירות למרות שהנתבעת התקדמה בו. האחריות מחלוקת בין הצדדים בחלקים שווים.

נזק

קיימת חשבונית המעידה על תשלום של 11,191 ש"ח בתוספת מע"מ. יש צדק בטענות הנתבעת כי ניתן לנכות המע"מ ולכן אין לפצות בגינו.

אין ראיה לימי עמידה והוצאות בסך 2,000 ₪, אך הואיל וסביר כי נגרמו הוצאות כלשהן בגין התאונה נפסק סכום של 400 ₪.

סה"כ נזק 11,591 ₪, ובניכוי חלקו של התובע בתאונה – 5,796 ₪.