בייניש נ' ארמה

1.רכבה של התובעת, מאזדה לנטיס מס' רישוי 61-085-56 (להלן: "המאזדה"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 28/6/16, בצומת הרחובות הגלעד – יחיעם, בנהריה (להלן: "התאונה").

בתאונה הייתה מעורבת מונית בה נהג הנתבע.

2.לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, התאונה אירעה באשמת הנתבע, אשר הסיע את המונית לאחור ופגע במאזדה עת המאזדה היה במצב של עצירה לפני הכניסה לצומת.

לכן הגישה התובעת את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבע לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מהתאונה.

3.לטענת הנתבע, כעולה מכתב ההגנה, התאונה אירעה באשמת התובעת, אשר פגעה במונית מאחור עת הייתה במצב של עצירה, לפני הכניסה לצומת, כדי לתת זכות קדימה לתנועה.

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי למונית לא נגרם שום נזק "... אז בטוח גם לה (למאזדה – מ.א.) לא נגרם ובסך הכל היא (התובעת – מ.א.) מנסה לסחוט כסף ולהפיל עלי תיקים שלא היו ולא נבראו...".

לכן מבקש הנתבע לדחות את התביעה.

4.בפניי 2 גרסאות באשר לאופן אירוע התאונה. כל צד והגרסה שלו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו ושמעתי את עדויותיהם של הצדדים ושל העד מר אסי נבו (להלן: "אסי"), אני מחליט להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע.