בדלוב נ' פרידמן ואח'

מדובר בתאונת דרכים מיום 05/08/15, במהלכה פגעה הנתבעת 1 ברכבו של התובע מאחור בעת נסיעה. התאונה ארעה בכיכר הלוחמים בחולון. רכבה של הנתבעת 1 מבוטחת על ידי הנתבעת 2.

הנתבעים אינם חולקים על הטענה כי הנתבעת 1 אכן פגעה ברכבו של התובע מאחור (סעיף 4 לכתב ההגנה). אין חולק גם באשר לשיעור הנזק שנגרם לרכבו של התובע בהתאם לדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה, בסך 7,992 ש"ח. ראה הודאת נציג הנתבעת 2 בשורה התחתונה בעמ' 2 לפרוטוקול.

המחלוקת היחידה שנותרה על הפרק הדורשת הכרעה, הינה לעניין הקשר הסיבתי בין הפגיעה לנזק הנטען, קרי: לטענת הנתבעות, הנזק בחלק האחורי של רכבו של התובע כפי שבא לידי ביטוי בחוות הדעת השמאית מטעמו, לא נגרם בתאונה דנן אלא היה קיים ברכב עוד קודם לתאונה וללא קשר אליה.

התובע טען כי האחריות לתאונה ומלוא הנזק שנגרם לחלק האחורי לרכב חלים על הנתבעת 1. לטענתו בעת האירוע הוא האט את נסיעתו בכיכר התנועה על מנת לתת לרכב שנסע בפזיזות להשתלב , ומאחר והנתבעת 1 לא שמרה מרחק סביר ממכוניתו של התובע, היא פגעה בחלקה האחורי. כתוצאה מהתאונה, הטמבון האחורי של הרכב נפגע לכל אורכו.

הנתבעות גורסות בכתב הגנתן כי הנזק נגרם אך ורק למרכז המגן האחורי של הרכב ואילו הנזק בחלק האחורי השמאלי ברכבו של התובע, הינו נזק ישן אשר האחריות לתיקונו, אינה חלה על הנתבעות. במסגרת זו, מבקשות הנתבעות לערוך אבחנה בין הנזק שנגרם באופן נקודתי בחלקו המרכזי האחורי של הרכב, בלוחית הרישוי האחורית במרכז הטמבון , לגביו מודות כי הינו באחריותה של הנתבעת 1, לבין, נזק הפח בצידו השמאלי האחורי של הרכב לגביו הועלתה הטענה כי מדובר בנזק ישן. יובהר כבר עתה כי מטעמן של הנתבעות, לא הוגשה כל חוות דעת שמאית התומכת בטענה זו.

כאן המקום לציין כי הנתבעת 1 לא טרחה להתייצב לדיון בעניינה היום, חרף העובדה כי בהחלטתי מיום 18/7/2017 דחיתי את בקשתה לדחיית מועד הדיון, בקשה שהוגשה יומיים טרם דיון זה. אין חולק כי הנתבעת 1 ידעה על מועד הדיון אליו זומנה מבעוד מועד (ראה דברי נציג הנתבעת 2 בעמ' 1 לפרוטוקול).