ת"ק 32353-06-16 דוידוב נ' גסקין ואח'

1.התביעה בפני היא לפיצוי התובע בסך של 10,870 ₪ על נזק שנגרם לרכבו מס' רישוי 89-220-31 ע"י רכב הנתבע, מס' רישוי 10-630-51.

הנתבע אינו חולק על התאונה אלא על עצמתה והנזק שנגרם לרכב התובע.

2.התובע הגיש צילומים של רכבו ורכב הנתבע בזמן אמת. התובע הגיש חוות דעת שמאית. יש מחלוקת לגבי רכיבים שהם מעל לפגוש.

הנתבע העיד שברכבו נפגע פנס קדמי. אין מחלוקת כי בשל הפרשי גבהים בין הרכבים אזור הפנס ברכב של הנתבע מגיע לגובה הפגוש ברכב התובע.

3.על פי חוות דעת שמאי התובע, העבודות שנדרשו הם פחחות וכן עבודות חשמל כולל פירוק והרכבה של חיישנים. דבר התואם את מיקום הפגיעה. בחלקי חילוף כלולים מגן אחורי חיצוני ופנימי ולוחית רישוי. בנוסף, נכלל גם "קישוט דלת מטען אחורי". על כך ישנה מחלוקת.

מצילום רכב התובע במועד התאונה לא עולה פגיעה בתא המטען. הרכב נבדק כעבור כחודשיים. התובע הסביר כי מדובר היה בפגיעה חזקה דבר שגרם נזקי גוף למשפחתו שהיו עימו. צילום רכב הנתבע לא מעיד על פגיעה חזקה.

על כן אני מקבלת את התביעה חלקית ואינני כוללת בה את החלק המקורי המוגדר בשמאות כ: "קישוט דלת מטען אח' – 2,950 ₪ " (עמ' 1 לחוות דעת השמאי עטיה שאול).

4.סכום התביעה הוא עבור הרכיבים הבאים:

הוצאות תיקון הרכב על פי חוות דעת שמאי: 9,410 ₪ ( 8,043 ₪ + מע"מ).

שכר טרחת שמאי בסך של 710 ₪ (כולל מע"מ).

עגמת נפש, בזבוז זמן, הוצאות נסיעה וכיוצ"ב על סך של 750 ₪.

אני פוסקת לתובע עבור נזקיו בעין ואינני פוסקת פיצוי עבור נזק שלא הוכח או עגמת נפש.