אשכנזי נ' אוקראינה אינטרנשיונל אירליינס בע"מ

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ,ע"ס של 7,600 ₪, עקב מזוודה שאבדה עת טס התובע במטוסה של הנתבעת. 

התובע טען כי לאחר שנחת ביעדו, המתין למזוודתו שלא הגיעה . התובע פנה מספר פעמים לנתבעת ואף הגיע לשדה התעופה, אולם המזוודה לא נמצאה עד היום.

התובע טען כי מלבד ציודו האישי, היה במזוודה אוכל כשר , ומשאבדה המזוודה נאלץ התובע להסתפק בנסיעתו במזון מצומצם כגון ירקות.

התובע תבע את עלות המזוודה והציוד שהיה במזוודה, עלות רכישת פריטים לצרכי שהייתו ועוגמת נפש.

הנתבעת טענה כי הפיצוי הנתבע הינו מוגזם וכי נקטה בכל האמצעים על מנת לאתר את הכבודה. הנתבעת הפנתה לדרישות המשפטיות בנושא הגשת תביעות מסוג זה וטענה כי התובע אינו זכאי לפיצוי בשל עוגמת נפש. עוד טענה הנתבעת כי התובע לא מסר הודעה במועד על אובדן הכבודה , כי אין מניעה לרכוש אוכל כשר במולדובה וכי לא צורפו קבלות להוכחות הרכישות אותן ביצע התובע לאחר אובדן מזוודתו.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

1. ראשית, לעניין מתן ההודעה, אין ספק כי הנתבעת קיבלה הודעה על אובדן המזוודה ואף, לשיטתה, מילאה טופס מתאים אשר צורף כנ/1 . הנתבעת הייתה מודעת לאובדן המזוודה ואף הודתה , בכתב ההגנה, כי נקטה בכל האמצעים לאתר את הכבודה.

2. הנתבעת לא פרטה באלו אמצעים נקטה הן על מנת לוודא כי הכבודה תגיע ליעדה והן על מנת לאתרה, ועובדתית , לא אותרה הכבודה עד היום. לאור דין, דין טענותיה של הנתבעת לאמור לעיל, להידחות בהתאם לסעיף 19 לאמנת מונטריאול.