מאירי נ' שרון ואח'

לפניי תביעה קטנה שהגישה התובעת נגד הנתבע ע"ס 22,766 ₪ בגין נזק לרכבה של התובעת עקב תאונה. בדיון שהתקיים ביום 27.11.16 צורפה איילון חברה לביטוח בע"מ – אשר ביטחה את הרכב של הנתבע - כנתבעת נוספת.

לטענת התובעת, העובדות הן כדלהלן: ביום 6.7.15 נסעה התובעת ברחוב הבנאי בחולון. הרחוב הינו חד סטרי בעל שני נתיבי נסיעה. התובעת נסעה בנתיב השמאלי. הנתבע נסע בנתיב הימני. לטענת התובעת, סטה הנתבע בפתאומיות שמאלה ופגע בצדו הימני של רכבה של התובעת. בשל הפגיעה ניזוק רכבה של התובעת לאורך צדו הימני. הנזקים לרכב התובעת מפורטים בדו"ח השמאי.

התובעת תובעת את הנזקים כמפורט בדו"ח, בסך 14,443 ₪, ירידת ערך בסך 5,673 ₪, שכ"ט שמאי בסך 1,650 ₪, טרחה והוצאות משפט בסך 1,000 ₪, ובסה"כ 22,766 ₪ כאמור.

הנתבע דוחה את גרסת התובעת. לטענת הנתבע, אכן התובעת נסעה בנתיב השמאלי והנתבע נסע בנתיב הימני. לטענת הנתבע, הוא סטה מעט שמאלה אולם זאת מבלי לצאת מגבולות הנתיב הימני. התובעת, אשר נסעה בנתיב השמאלי, סטתה ימינה לתוך הנתיב בו נסע הנתבע והיא - התובעת - גרמה לתאונה.

בדיון שהתקיים ביום 27.11.16 חזרו הצדדים על גרסאותיהם והדגימו את התאונה באמצעות מכוניות צעצוע. הנתבע הציג סרטון וכן הוצגו ע"י הצדדים תמונות של מיקום הרכבים מיד לאחר התאונה וכן תמונות של הנזקים שנגרמו לרכבים.

עסקינן בגרסה מול גרסה כאשר, כידוע, הכלל המשפטי קובע שהמוציא מחברו עליו הראיה ועל התובעת רובץ הנטל לשכנע את בית המשפט כי גרסתה עדיפה על פני גרסת הנתבע. סבור אני, כי התובעת לא הרימה נטל זה.