היכל נ' כנפי משק תור בע"מ

תביעה כספית בסכום של 2,000 ₪ בגין חצי-יום טיול שלא יצא לפועל.

1. בחודש אוקטובר 2016 התובעת הזמינה מהנתבעת טיול מאורגן בן 6 ימים לרומניה בעלות (לזוג) של 1,200$.

פנייתה של התובעת לנתבעת להזמנת הטיול היתה בעקבות פרסום שהופץ על ידי הנתבעת: - "רומניה – אגמים, נופים בריאות וספא. כנפי משק מזמינה אתכם לגלות את רומניה על שלל נופיה, הארמונות, הערים, האגמים והקולינריה. טיול מאורגן, אפשרות לביקור באתר ספא מהמפורסמים של רומניה...". בפרסום פורטה תכנית הטיול מידי יום - מסלול, אתרים שונים בהם יבקרו המטיילים, הסדרי לינה, הסעות וכד' (לפרסום ראו ת/1) [הדגשות אינן במקור].

2. המחלוקת בין הצדדים נעוצה בתוכנית היום השני - " יום 2 - לאחר ארוחת בוקר נצא לכיוון מעיינות 'אוקניה סביולוי' מים מלוחים שמייחסים להם סגולות ריפוי למגוון רחב של בעיות רפואיות (הרחצה והכניסה למים בתשלום ועל אחריות המטייל) נגיע לבריכה פרטית של מי האגם בה נוכל לרחוץ (מי שלא מעוניין להצטרף למרחצאות נשאר במלון במרכז העיר)..." (להלן: "המעיינות") [הדגשה אינה במקור].

לטענת התובעת, רק יום קודם לכן, כשהיא כבר ברומניה, נמסר לה מהמדריכה שליוותה את הקבוצה שהטיול למעיינות מתבטל, מאחר שהמקום בשיפוץ. לטענת התובעת, היה על הנתבעת לבדוק מבעוד מועד כי המעיינות פתוחים/סגורים לקהל, שכן זהו מוקד המשיכה בעטיו נרשמה לטיול מלכתחילה. עוד מלינה התובעת על כך כי חרף העובדה שאתר המעיינות בשיפוץ, הנתבעת ממשיכה לפרסם את מסלול הטיול כפי שהוא, כאשר ההגינות מחייבת מחיקת המעיינות כאחד ממקומות הבילוי.

מנגד, הנתבעת טוענת כי הביקור במעיינות הוצע במסגרת "סיור בחירה" קרי, סיור הנתון לבחירתו של הלקוח, על פי רצונו ותקציבו. בפרסום ת/1 נאמר במפורש כי זו "אפשרות", ובדף מידע שחולק לנרשמים נאמר במפורש כי "הבילויים מוצעים על ידי ספקי השירותים המקומיים ו/או המלווה את הקבוצה ובאחריותם בלבד כנגד תשלום... כל הסיורים והבילויים מותנים במינימום 20 משתתפים" (נ/1). הביקור הספציפי במעיינות היה כרוך בתוספת תשלום של 25 יורו לאדם, כאשר הנתבעת מדגישה כי המעיינות הם בבעלות פרטית, ורק יום קודם לכן התקבלה הודעה מבעל המקום כי האתר סגור לרגל שיפוצים בעוד היא איננה יכולה להיות אחראית על ההסדרים שעורך הבעלים. מכל מקום, המדריכה (שהעידה לפני) הציעה מספר חלופות וביניהן, ביקור במוזיאונים, ביקור בעיר סיביו, חזרה למלון (שם יש מתקן ספא וטיפולים) וכן ביצוע קניות במרכז קניות מקומי, שכן שלא ברגיל לתקופה זו, החל לרדת שלג.

לאחר ששמעתי את התובעת, את המדריכה ואת נציגת הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה

להתקבל, אך בחלקה בלבד.

3. הנתבעת הציעה ללקוחותיה טיול ל"אגמים, נופים, בריאות וספא" [הדגשה אינה במקור] תוך שהיא מציעה אפשרות לביקור "באתר ספא מהמפורסמים של רומניה". אמנם, הביקור במעיינות היה כרוך בתוספת תשלום, אולם מקום שבו לא התאפשר הביקור - ואני מקבלת את עדותה של המדריכה כי רק יום קודם הודיעו לה שהמעיינות סגורים לרגל שיפוצים - יש ליתן ללקוח אפשרות אחרת שתהיה דומה לזו שכעת נמנעה ממנו. האפשרויות שהוצעו לא כללו ביקור במרחצאות / מעיינות / ספא אחרים (למעט הספא במלון, אך ניתן להסכים כי אין מדובר במקום בעל ייחודיות הדומה לזו של המעיינות). למעשה, ללא הביקור במעיינות נותר הטיול כטיול "אגמים, נופים" ולכל היותר גם "בריאות", בלי ה"ספא". שכן, עיון בתוכנית (ת/1) מעלה כי בחמשת ימי הטיול הנותרים לא היה מתוכנן ביקור באתר דומה. עוד אציין כי רשימת סיורי הבחירה בתוספת תשלום שהופצה לנוסעים (נ/1) לא כללה את הביקור במעיינות, אלא סיורי בחירה אחרים בתוספת תשלום (כנסיעה לעיר באוטובוס, ערב בבוקרשט, ביקור בארמון הפרלמנט בבוקרשט ושייט). משמע כי הסייגים אותם ציינה הנתבעת לגבי הספקים המקומיים ומינימום משתתפים, לא חלים על הביקור במעיינות שהופיע בפרסום המקורי (ת/1).

4. עם זאת, הפיצוי הנדרש על ידי התובעת, כ – 50% מעלות הטיול, הוא מופרז בנסיבות העניין. מלכתחילה, הביקור במעיינות הוצג כאפשרות בתוספת תשלום, סגירת המעיינות לא היתה בשליטת הנתבעת, הוצעו מגוון אפשרויות אחרות ובסופו של דבר עסקינן בחצי-יום בלבד מבין שישה ימי טיול שבם התובעת ובן זוגה נהנו (ראו דבריה לפרוטוקול בעמ' 1 שו' 14). לאור כל האמור לעיל, אני אומדת את סכום הפיצוי בגין נזק לא-ממוני על 200 ₪.