ת"ק 32026-03-14 פנחס ואח' נ' אורון ואח'

זוהי תביעה לתשלום שכר טרחה של התובע עבור הכנת חוות דעת, אותה ערך לטובת לקוחו של הנתבע.

טענות התובע

1. התובע הינו יועץ מס וחשבונאי מוסמך. הנתבע הינו עורך דין אשר ייצג את הלקוח ציון כהן, שהיה לקוחו של הנתבע (להלן: "הלקוח") בתביעה נגד מעבידו.

2. התובע טוען כי הנתבע הזמין באופן אישי מהתובע חוות דעת מקצועית בעניינו של הלקוח, וכי הנתבע התחייב לשלם לתובע באופן אישי את שכרו עבור הכנת חוות דעת זו.

3. כך, בחודש ינואר 2012 התבקש התובע לתת לנתבע הצעת מחיר לעניין זכויות המגיעות ללקוחו, אותו ייצג הנתבע בתביעת הלקוח נגד מעבידו, אשר התנהלה בבית הדין לעבודה. לאחר שהחומר הועבר לידי התובע, הציע התובע כי שכרו ייקבע לפי שעות עבודה, אך הנתבע ביקש לקבל הצעה לשכ"ט גלובלי. התובע השיב כי האפשרות השנייה הינה, כי שכרו ייקבע כנגזרת של אחוזים מהתוצאה הסופית.

4. לאחר מו"מ, הוסכם כי שכרו של התובע יעמוד על 20% מכל סכום שמעל ל-100,000 ₪ שיקבל הלקוח. התובע ביקש כי הנתבע ידאג לכך שהלקוח יגיע למשרדו על מנת לחתום על הסכם שכ"ט, אך הנתבע השיב כי אין צורך בכך וכי הוא מתחייב לדאוג לתשלום. התובע מציין, כי כאשר הוא מתבקש לערוך חוות דעת על ידי עורך דין המתחייב לשאת בתשלום שכרו, הוא אינו נוהג להחתימו על מסמך בכתב.

5. ביום 12.2.12 מסר התובע את חוות הדעת לעו"ד שירי אורון, בתו של הנתבע.

6. ביום 16.1.13 בתום דיון שנערך בבית הדין לעבודה, מסרה לו בתו של הנתבע סך של 2,000 ₪ על חשבון שכר הטרחה, סכום אותו גבתה מהלקוח. באותו מעמד, הבהיר לה התובע, כי לא היה זה סיכום הדברים, וכי הנתבע התחייב לשלם לו סך של 20% מעל כל סכום שמעל 100,000 ₪ שיקבל הלקוח. בתשובה השיבה בתו של הנתבע, כי התשלום מהווה מקדמה.

7. ביום 14.7.13 הודיעה בתו של הנתבע לתובע, כי בעניינו של הלקוח ניתן פסק דין על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, במסגרתו נפסק ללקוח סכום של 44,500 ש"ח. התובע שאל מה עם שכר טרחתו, ובתו של הנתבע השיבה כי התובע אינו זכאי לשכ"ט, שכן נפסק סכום הנמוך מ-100,000 ₪.