רייף ליפשיץ נ' הוט מובייל בע"מ

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת, ע"ס של 10,257.71 ₪ להשבת תשלומים שנגבו ממנה ביתר בסך של 257.71 ₪ וכן על פי סעיף 31 א לחוק הגנת הצרכן .

כעולה מדברי התובעת בדיון מיום 29/5/17 , הסכום של 257 ₪ הוחזר לה לבסוף, כאשר 64 ₪ מתוך סכום זה, הוחזרו לה לאחר הגשת התביעה.

עיקר העובדות נשוא תיק זה, אינו שנוי במחלוקת ולכן , בקצרה, יצוין כי התובעת התקשרה עם הנתבעת לקבלת שירותים בסכום של 80 ₪ לארבעה מנויים. לאחר כשנה החלה הנתבעת לחייב את התובעת בסכום גבוה יותר ללא הודעה מוקדמת, ולאחר ששוחחה התובעת עם הנתבעת, עדכנה הנתבעת את החבילה לשנה אחת נוספת, במחיר כפי שנקבע, והשיבה לתובעת את מרבית חיובי היתר.

התובעת טענה , כי לאור האמור לעיל, הנתבעת פעלה בניגוד לסעיפים 2,4 ו-13ד1 (א)(2) לחוק הגנת הצרכן ולפיכך יש לחייב את הנתבעת בפיצוי המיוחד שנקבע בחוק, בסך של 10,000 ש"ח וכן לחייב את הנתבעת בגין ביטול זמנה של התובעת והעובדה כי לא קיבלה שירות ראוי.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים שהופיעו לפני, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן ורק ביחס לפיצוי בשל ביטול זמנה של התובעת.

    

2. גם לגרסת התובעת, עת גילתה הנתבעת את טעותה  לגבי שינוי החבילה ללא הודעה מוקדמת וגם לגבי חיוב היתר, תיקנה הנתבעת את הטעות והאריכה את מועד ההתקשרות, בתנאים הראשונים, לשנה נוספת. גם את הזיכוי המגיע לה קיבלה התובעת במלואו, לרבות הסכום של 64 ₪ ושל 16 ₪ אשר צורפו כת/1 ונ/1 בהתאמה. הסכום של 16 ₪ קוזז במסגרת החשבון שנשלח לתובעת , עבור חודש נובמבר . הסכום של 64 ₪ שולם, כנראה, לאחר הגשת כתב התביעה.

    

3.  השאלה הנשאלת היא האם בנסיבות אלו, ומשקבעתי כי שולמו לתובעת כל חיובי היתר וכי אין מחלוקת כי הנתבעת תיקנה את הטעות בתנאי העסקה, גם אם לא במועדים שנקבעו בחוק, יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי לדוגמא שנקבע בסעיף 31א' לחוק הגנת הצרכן.