ת"ק 31639-01-16 ששון נ' גולן

התובעת רכשה מעסקו של הנתבע ("רשת מרכז הרהיט הרצליה") בחודש ספטמבר 2014 סלון עור. לטענתה, לאחר ארבעה חודשים התקלף הצבע ונוצר קרע, ולאחר בקשות חוזרות ונשנות שלחו את הסלון לצביעה באזור הקרע.

כעבור חודש התקלף הצבע בעוד מקומות ונוצר קרע במקום נוסף, ובחודש ספטמבר 2015 התקשרה שוב לעסקו של הנתבע וביקשה שיטפל בנושא, והושב לה שהדבר ייעשה לאחר החגים.

היא יצרה קשר לאחר החגים ומאז מרגישה מטורטרת וללא מענה ועד הגשת התביעה לא קיבלה מענה.

היא תובעת את החזר עלות הסלון בסך 8,000 ₪ בתוספת 1,000 ₪ עבור עוגמת נפש. במעמד הדיון טענה התובעת כי כבר קנתה סלון חדש.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה ורק ביום הדיון מסר גרסתו בבית המשפט:

אני רוצה לראות את תאריך הקנייה של הסלון. האם במסגרת השנה שניתנה לה הסלון, אחרי שנה היא כנראה תובעת על סלון, שלא יודע מה עשו עם הסלון, עניין הריפוד היה באישורה בתוספת תשלום, יש לקוחות שמוותרים ולא רוצים טיפול. במשך השנה, יש לי התחייבות והיא קיבלה השירות המלא שלה. מעבר לזה, אין לי איתה תקשורת. במהלך ההליך בהוצל"פ התקשרתי לראות איפה זה עומד, ולא שלחה אלי שום דבר, יש לה אחריות של שנה על הסלון. הסלון כבר בן 3 שנים. זה סלון שנרכש לפני 3 שנים. יש אחריות של שנה על הסלון. אני מוכן לקחת היום את הסלון ולרפד, וכך גם רציתי בעבר, אבל לא הייתה תקשורת איתה.

אני נותן אמון בגרסת התובעת באשר למועד רכישת הסלון ולעיתוי בו נתגלו הנזקים, וקובע כי הדבר היה בתקופת האחריות. זאת, מאחר והנתבע לא הביא כל ראיה לסתור כי מדובר בנזקים שנגרמו לאחר תקופת האחריות, הגם שכל הנתונים היו בפניו בכתב התביעה והוא יכול היה במסגרת הגנתו (אותה לא הגיש כאמור) לבחון ולהתייחס לתאריכים ולנסות לסתור את טענות התובעת. משלא עשה כן, אני מקבל את דברי התובעת במלואם באשר למועד גילוי הנזקים.

ברור, איפוא, לפי הצהרתו של הנתבע, כי הנזקים מכוסים באחריות.