אייל ואח' נ' י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ

לפני תביעה במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים לשלם להם סך של 20,000 ₪.

יצויין, כי תביעה זו הוגשה תחילה כנגד מספר נתבעים , נגד חברת י.ח דמרי בניה ופיתוח בע"מ (להלן: "נתבעת 1"), הן כנגד מועצה מקומית גן יבנה (להלן: "נתבעת 2") והן כנגד תאגיד מי יבנה בע"מ (להלן: "נתבעת 3").

בדיון שהתקיים ביום 24.04.2017 ולאחר שנשמעו טענות הצדדים באשר לאחריות הצדדים אודות השטח המדובר, קבעתי כי על התובע להמציא אסמכתא לעניין היותו של השטח פרטי או שמא מדובר בשטח ציבורי. עם קבלת האסמכתא וביום 05.07.2017 הוריתי על מחיקת נתבעות 2 ו 3 מהתביעה והמשך קיום ההליך כנגד נתבעת 1 בלבד.

בדיון שהתקיים ביום 02.10.2017, טענה חברת י.ח דמרי (להלן: "הנתבעת"), כי יש לדחות את התביעה לפי חוק המכר וזאת מאחר שעל פי תיק לקוח אין דיווח על בעיות ביוב, וכי אין בידיה תיעוד של פניות בנושא זה.

מנגד טען התובע, כי הנתבעת הכירה את הליקויים, וכי יש באפשרותו לזמן את הדייר הקודם בבית אשר יעיד מיהו הגורם מטעם הנתבעת אשר טיפל בליקויים הנטענים.

בהחלטתי, אפשרתי לתובע למסור לבית המשפט הודעה האם עלה בידו לאתר את פרטי נציגת הנתבעת אשר לטענתו הגיעו אל הבית ביחס לכשלים נשוא התביעה( נזילות ושקיעת אדמה) וזאת נוכח טענת הנתבעת כי מעולם לא נעשתה אליה כל פניה בנושא. עוד אפשרתי לתובע להבהיר האם ברצונו לזמן לעדות את אותו גורם מטעם הנתבעת וכן את צד ג' ממנו רכש את הבית.

בהודעתו מיום 05.11.2017, מסר התובע כי הצליח לאתר את פרטי נציגי הנתבעת וכי יש בידו שני תצהירים מטעם בעל הדירה הקודם וכן מטעם שכן הגר בסמוך אשר יכולים לתמוך בטענותיו.