ת"ק 3162-02-15 רון-טל נ' עיריית פתח תקווה, ת"ק 41688-03-15 איצקוביץ נ' עיריית הוד השרון

1.בפניי שתי תביעות בהן עולה שאלה הנוגעת לזכאותו של תושב רשות מקומית להשבה של תשלומי ארנונה ששולמה ביתר, בשל רישום מוטעה של גודל הדירה ברישומי הרשות המקומית.

במסגרת הדיון באותה שאלה נדרשת התייחסות גם לשאלת התיישנות שומת ארנונה כללית ושאלת סמכותו העניינית של בית המשפט לדון לראשונה בתביעה להשבת תשלומי ארנונה ששולמו ביתר מקום בו לא פעל התושב כנישום במסלול הליכי הערר הקבועים בחוק.

2.בת"ק 3162-02-15 (להלן: דירת רון טל), התובע, מר עמרי רון טל מחזיק בדירה מס' 18 ברח' פנחס חגין 11 בפתח תקווה וזאת מיום 1/9/10. אין מחלוקת בן הצדדים שעד לשנת הכספים 2014 חוייבה דירת רון טל בארנונה עירונית לפי שטח של 122 מ"ר. התובע סבר כי דירתו קטנה יותר ולבקשתו נשלח ביום 6/7/14 מודד מטעם העירייה שמצא ששטח הדירה בפועל עומד על 108 מ"ר.

3.התברר בדיעבד כי החברה הקבלנית שבנתה את הבניין הגישה לעירייה תוכנית אדריכלית בשנת 2004 לפיה דירה מס' 18, דירת התובע, תוכננה להיות דירת 5 חדרים המתפרשת על שטח של 122 מ"ר. בפועל העביר הקבלן עוד במהלך הבנייה חדר+שירותים מדירה זו לדירה הסמוכה, דירה מס' 19, והותיר את דירת התובע כדירה של 4 חדרים בלבד המתפרשת על שטח של 108 מ"ר בלבד.

העירייה הסתמכה ברישומיה על התוכנית האדריכלית שהוגשה וחייבה את דירה מס' 18 לפי שטח של 122 מ"ר כפי שדווח לה. לאחר המדידה, תוקן שטח הדירה לצורך חיוב בארנונה אצל העירייה והופחתו חיובי הארנונה, זאת משנת 2014 ואילך. העירייה סירבה להשיב לתובע סכומים שנגבו בגין חיובי ארנונה לשנים שקדמו למדידה.

4.התובע טוען להשבת סכומי ארנונה ששולמו ביתר החל משנת הכספים 2010 וזאת מאחר שלטענתו הטעות בחיוב נבעה מהתרשלות של העירייה תוך שהסתמכה על תוכנית אדריכלית לא מעודכנת וכן בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

5.כטענה מקדמית טוענת עיריית פתח תקווה כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה מאחר שקיים מסלול ייחודי לתקיפת החלטות העירייה בנושאי ארנונה וזאת בדרך של הגשת השגה וכי התובע לא פעל באותו מסלול. הוסיפה העירייה וטענה שיש לראות כל שנת מס כשנה העומדת בפני עצמה; ומשלא השיג הנישום על חיוביו בשנה הרלוונטית, השומה לאותה שנה התיישנה; וכי בכל מקרה יש לתת עדיפות לגופי ההשגה והערר הקבועים בדין.

6.בת"ק 41688-03-15 (להלן: בית איצקוביץ), התובע, מר אברהם איצקוביץ מחזיק בבית ברחוב נורית בהוד השרון וזאת מאוגוסט 2005. אין מחלוקת בן הצדדים שעד לשנת הכספים 2014 חוייב בית איצקוביץ בארנונה עירונית לפי שטח הגדול בכ- 30 מ"ר משטח הבית בפועל (תרשים המדידה צורף כנספח א' לכתב ההגנה מטעם עיריית הוד השרון).

7.התברר לצדדים בדיעבד כי חיובי הארנונה התבססו על בסיס נתונים שנמסרו לרשות המקומית ולא על בסיס מדידה שביצעה וכי התובע שרכש את הבית בשנת 2005 מאת דייריו הקודמים, סמך על רישומי העירייה כבסיס לחיובי הארנונה. לאחר המדידה, תוקן שטח הדירה לצורך חיוב בארנונה אצל העירייה והופחתו חיובי הארנונה, זאת משנת 2014 ואילך. העירייה סירבה להשיב לתובע סכומים שנגבו בגין חיובי ארנונה לשנים שקדמו למדידה.

8.התובע, מר איצקוביץ טוען להשבת סכומי ארנונה ששולמו ביתר החל משנת הכספים 2005, אז רכש את ביתו זאת מאחר שלטענתו הרשות המקומית היא הנושאת באחריות להוציא שומת ארנונה בתחילת כל שנת כספים ובהיותה כפופה לחובות המשפט המינהלי, עליה לשקוד באופן סביר על איסוף הנתונים לחיובים אותם היא מפיקה.