ת"ק 31589-07-16 מרציאנו נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

לפני תביעה על סך כ-19 אלף ₪ ובה טוען התובע כי הנתבעת פיצתה אותו בגין נזקיו בתאונת דרכים רק בקשר לחלק מהנזקים וכי עליה לפצותו גם בגין היתרה. לטענת הנתבעת אין מחלוקת באשר לאחריות לתאונה אולם הסכום ששולם הוא הסך שאינו שנוי במחלוקת וכי התובע לא הוכיח את נזקיו – בשים לב לחוות דעת השמאי מטעמה.

בדיון הובהר כי רכב התובע תוקן באופן חלקי אולם שאין בידי התובע קבלות המלמדות על סכום התיקון – 10,000 ₪, לטענת התובע.

השמאי מטעם התובע חזר על הנטען בחוות דעתו ולפיה נגרמו לרכב נזקים בשווי 27,996 ₪ וירידת ערך בשיעור 9.3% (ובשווי 6,287 ₪). בדיון הוסיף השמאי כי הרכב אכן תוקן, אך לא באופן מלא וכי נדרשת לגביו עבודה נוספת.

לפי חוות הדעת הנגדית שווי נזקי התובע הוא 14,518 ₪ בלבד וירידת הערך היא בשווי 676 ₪ בלבד (1%). השמאי מטעם הנתבעת גרס כי שמאי התובע התייחס לנזקים שהוצגו בפניו אך מבלי לדעת את הגורמים להם – וכי מהנזקים ניתן ללמוד כי חלקם נגרמו בנסיבות שונות ולא בתאונה נשוא התביעה.

עוד טענה הנתבעת בדיון כי משתוקן הרכב ממילא אין להדרש עוד לחוות דעת השמאי באשר לנזקים ויש לבחון אותם על פי עלות התיקון – וכי זו לא הוכחה.

כידוע, אחת המטרות החשובות של דיני הנזיקין הוא החזרת המצב לקדמותו. לצורך כך, על הנפגע להוכיח את הנתונים העובדתיים ששימשו בסיס לחישוב גובה הפיצויים, כאשר הגישה הרווחת בהקשר זה, היא כי על הנפגע להוכיח לא רק את עובדת קרות הנזק אלא גם את שיעורו. בדומה למקרה שנדון לאחרונה ברת"ק (חי') 62981-06-16 (פס"ד מיום 8.11.16) אף במקרה שלפני נטען כי התובע "לא הוכיח ולא הציג בפני בית משפט קמא נתונים שיש בהם לבסס את הנזק, מלבד חוות דעת שמאית השנויה במחלוקת" ואמירות בעלמא על תשלום בגין תיקון חלקי של הנזקים. וכפי שנקבע שם: "הגם שלאור טבעו ואופיו של הנזק המפורט בחוות הדעת השמאית, ניתן להניח כי הינו מחייב תיקון, לא הובאו בפני בית משפט קמא נתונים מדויקים באשר לסכום שהוצא לצורך תיקון הנזק הנטען", ועל כן – "בנסיבות העניין, הערכת הנזק ... בהתאם לחוות הדעת השמאית שהוגשה ... נראית, נטולת בסיס ממשי כלשהו ועולה, בהעדר ראיות סותרות, כי תיאור הנזק והראיות שהובאו לעניין גובה הנזק ... כללו תיאורים מוגזמים, ללא קבלות וללא עדויות אובייקטיביות."

מאחר שגובה הנזק לעולם שנוי במחלוקת, ולאחר שאישר התובע כי תיקן באופן חלקי את נזקיו (כך ששאלת השבת המצב לקדמותו יכולה וצריכה להבחן על פי ההוצאות שנדרש להוציא בפועל ולא על פי שומה בלבד) – אך לא יכול היה להציג ראיה לעניין זה ולפיכך לעמוד בנטל המוטל עליו להוכיח נזקיו – מצאתי כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו ודינה, לפיכך, להדחות.

התובע יישא בשכר השמאי מטעם הנתבעת בסך 750 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

לבד מכך יישאו הצדדים בהוצאותיהם.