ארד נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעים ע"ס 10,520 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו ולרכבו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בין רכבו של התובע לבין רכב הנתבעים מיום 3/5/15.

2.נתבע מס' 1 אשר נהג ברכב הנתבעים העיד ואישר כי רכבו פגע ברכב התובע מאחור וכי לאחר אירוע התאונה הרכבים עמדו בצד והוא צילם את רכב התובע מאחור.

במהלך הדיון הוצגו תמונות לרכב התובע שנעשו ע"י נתבע מס' 1.

3.נתבע מס' 1 טען בעדותו שהוא תיקן את הנזקים שנגרמו לחלק הקדמי של רכבו תמורת סך 1,500 ₪.

4.הנתבעים טענו בכתב ההגנה שרכב התובע נבדק ע"י השמאי מטעמו ביום 22/5/15 ולפיכך קיים ניתוק לקשר הסיבתי, ולחילופין, נטען כי הנזק שנגרם לתובע ולרכבו לא הוכח ודין התביעה להידחות.

5.בדיון מיום 10/5/17 ולאחר שהוצגו התמונות שנעשו ע"י הנתבע מס' 1, התובע ביקש לדחות את המשך הדיון ולאפשר לו לזמן את השמאי מטעמו למתן עדות.

6.השמאי מר אביהו רפפורט התייצב לדיון שהתקיים ביום 5/12/17 והעיד כי התובע פנה אליו בשלב מאוחר ואמר לו שיש תמונות שמראות שאין נזק ברכב התובע ואז השמאי התקשר למוסך וטען בפניו שקיימת טענה לפיה יש הבדל בין התמונות שצולמו בזמן אמת לבין התמונות שהוא ביצע ונמסר לו ע"י המוסכניק, כי עת רכב התובע הגיע למוסך הוא פתח את הפגוש על מנת לראות אם יש נזק פנימי וזו הסיבה שמופיע קרע בפגוש האחורי של רכב התובע.

השמאי העיד כי במידה והקרע לפגוש לא היה קיים, לא היה צורך בהחלפתו תמורת סך 1,995 ₪ ולא בהחלפת הפגוש התחתון תמורת סך 323 ₪ ואף לא היה צורך בצביעתם תמורת 800 ₪ (המחירים לא כוללים מע"מ).

על אף זאת, השמאי רפפורט הפנה לתמונות רכב הנתבעים והראה שנמצא נזק בחזית רכב הנתבעים וכי בפגיעה מאחור לא ניתן, בדרך כלל, לראות נזקים, אלא אם מפרקים, וישנם מקרים נחשפות פגיעות פנימיות לפח האחורי ולחלקים פנימיים לאחר פירוק הפגוש.