ת"ק 31454-03-16 ראובני נ' מי חדרה בע"מ

התובע מתגורר בבית פרטי ברח' ביאליק 73א' בחדרה (להלן: "הבית") והנתבעת הינה תאגיד המים והביוב של חדרה וככזו אחראית היא, בין השאר, לאספקת המים בתחום השיפוט של העיר.

בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 10,000 ₪ טוען התובע להתרשלות הנתבעת בקריאת שעון המים הממוקם בחצר ביתו בחודש אוגוסט 2015, אשר הביאה לחיובו בתשלום חשבון מופרז בגין צריכת מים העולה בכ- 1518% מן הצריכה בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. התובע טוען כי הפעולה החריגה של שעון המים בחצרו נתגלתה בבדיקה יזומה שנערכה על ידו, וכדבריו: "אני לבד ראיתי שיש בעיה כי ראיתי את האופן שבו המד התנהג, הוא הסתובב בפראות ונעצר. לא הבנתי מה זה בכלל..." וכי רק בדיעבד הסתבר לו שבמהלך התקופה הרלבנטית נמנעה הנתבעת מלבצע את קריאת שעון המים שלו כנדרש ולפיכך לא גילתה את נזילת המים המסיבית שגרמה בסופו של דבר לחיובו בתשלום החשבון המופרז.

הנתבעת טוענת להגנתה כי בתקופה הרלבנטית (אוגוסט 2015) לא יכול היה המודד מטעמה להגיע אל שעון המים בחצר ביתו של התובע בשל סיבות שלא היו תלויות בו ואשר נבעו מהפרעה ולפיכך חויב הלה על ידה בתשלום על פי הערכת צריכה לתקופות החיוב הקודמות. עוד טוענת הנתבעת כי בתאריך 20.10.15 העביר אליה התובע קריאה עדכנית של מד המים וזו אכן לימדה על צריכה חריגה לעומת תקופות חיוב קודמות. במצב דברים ובהתאם לדין – כך לטענתה, ביצעה הנתבעת בעניינו הפחתת חיוב בסך של 7,081.06 ₪ (כולל מע"מ).

מן הנספחים שצורפו לכתבי הטענות, עדות התובע, טענות נציגת הנתבעת והראיות הנוספות שהוגשו לתיק בית המשפט בעקבות הדיון שהתקיים בפני, עולה התמונה הבאה:

• בתאריך 4.8.15 התקשר התובע אל המוקד הטלפוני של הנתבעת וזו מסרה לו את "הנוהל בגין חריגה".

• בתאריך 24.8.15 דיווח המודד מטעם הנתבעת על העדר גישה אל מד המים בחצרו של התובע ולפיכך חויב הלה על ידי הנתבעת בתשלום על בסיס "הערכת צריכה". בעוד שהנתבעת טוענת כי העדר הגישה נבע מן המניעה שצולמה על ידי המודד בשטח – ר' בתצלום נספח ב' שצורף לכתב ההגנה בו נראית חצר מוזנחת ומלאה בגרוטאות, טוען התובע כי לא יתכן שתצלום זה צולם בחצרו המסודרת שאין בה בעיית גישה כלשהי אל שעון המים (ר' בתצלומים שהוגשו מטעם התובע לאחר הדיון).