גוטמן(אסיר) נ' בית סוהר רימונים אגף 5- שב"ס

תביעה כספית, בגדרה עותר התובע לחיוב הנתבעת בסך הכספי של 5,000 ₪.

1.התובע, אסיר המרצה עונשו בבית הסוהר רימונים במועדים הרלבנטיים לתביעה, הגיש תביעה כספית בשל כך שהנתבעת, לטענתו, הפסיקה לספק לאסירים לחם ו/או תחליף ללחם 5 ימים עובר לחג הפסח שנת 2014. בשל כך, נגרם לו תחושת רעב ותסכול, נזקים אותם הוא מעריך בסך של 5,000 ₪.

2.הנתבעת שוללת את טענת התובע, ומציינת כי פעלה בהתאם לפקודת הרבנות של בית הסוהר שהוצאה לאותה השנה. בהתאם לפקודה, עד יום ההכשרה אספקת הלחם היתה סדירה, וביום ההכשרה סופק הלחם בשקיות מזון, הן לאסירים והן לסוהרים (עמ' 5 לפקודה).

לטענת הנתבעת, המדובר בתביעה קנטרנית, שאינה מצביעה על נזק כלשהו, וממילא סופק לאגף לחם בהתאם למתחייב. יש, לפיכך, לדחות את התביעה מכל וכל.

3.לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, מצאתי לדחות את התביעה.

התובע חזר במהלך הדיון ובסיכומיו על עמדתו, לפיה לא סופק לחם במועדים שפורטו בכתב התביעה.

מטעם הנתבעת העיד רב בית הסוהר, אשר הצהיר כי עד יום לפני ערב חג הפסח סופק לחם, ולאחר מכן, ביום הכשרה, חולק מזון בשקיות. החל מערב החג סופקו מצות. הנתבעת צירפה את יומן האגף, התומך בטיעוני העד מטעמה.

הנתבע בסיכומי, ציין כי אין ביומן תיעוד מלא, ולא מצוינות בו כלל הארוחות.

4.המדובר בגרסה מול גרסה, אשר הנטל - המוטל לפתחו של התובע - לא הורם.

מצאתי לאמץ את גרסת רב בית הסוהר, שעדותו היתה מהימנה עליי, וזאת בצירוף יומן האגף אשר צורף כראיה, והפקודה אשר הוצאה סמוך לחג הפסח של אותה השנה.