ת"ק 31429-03-16 צרויה נ' שופרסל בע"מ

תביעה לתשלום 25,000 ₪ על פי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").

טענות התובע:

התובע, עו"ד במקצועו, טוען כי הנתבעת שלחה אליו 25 מסרונים (SMS) בין השנים 2014 עד 2016 הכוללים דברי פרסומת וזאת מבלי שנתן את הסכמתו לכך וחרף בקשותיו החוזרות ונשנות להסירו מרשימת התפוצה של הנתבעת.

לטענתו, מספר הטלפון הנייד שלו נמסר לידי הנתבעת בזמן שהיה מועסק אצלה בסניף קצרין בשנת 2010 וכן בעקבות הצטרפותו לחברות במועדון הלקוחות של הנתבעת באותה שנה. עם זאת, למיטב זכרונו, לא אישר קבלת דברי פרסומת בדיוור ישיר מהנתבעת. התובע אף טוען כי גם אם הסכים בעבר לקבל דברי פרסומת מהנתבעת, אין הסכמתו תקפה לנצח.

התובע טוען כי פעל בהתאם לסעיף 30א(ד) לחוק הקובע שתי דרכים לשליחת הודעת סירוב, בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען. התובע בחר בדרך בה קיבל את הודעת הפרסומת, היינו על ידי השבת הודעת "בטל" בשמונה הזדמנויות שונות. לטענת התובע, גם לאחר שעשה כן, הנתבעת לא הסירה אותו מרשימת התפוצה והמשיכה לשלוח אליו הודעות פרסומת בניגוד לרצונו. התובע צירף 25 צילומי מסך מהטלפון הנייד שלו ממועדים שונים. על כן תובע התובע פיצוי של 1,000 ₪ בגין כל הודעה ובסה"כ 25,000 ₪.

טענות הנתבעת:

לטענת הנתבעת, בחודש דצמבר 2009 ביקש התובע כי יונפק לו כרטיס אשראי של הנתבעת וחתם על טופס בקשה תוך מסירת פרטיו ומספר הטלפון שברשותו. עם החתימה על טופס הבקשה, אישר התובע לנתבעת לעשות שימוש במידע האישי שמסר לצורכי שיווק ישיר לרבות באמצעות הודעות סלולאריות. עוד טוענת הנתבעת כי עם החתימה על טופס הבקשה אישר התובע קבלת הודעות ופרסומים מהנתבעת כמפורט בטופס גילוי נאות ובתקנון ההצטרפות לכרטיס האשראי.

לאור זאת, טוענת הנתבעת כי היא עומדת בכל הסייגים המופיעים בסעיף 30א(ג) לחוק. המסרונים נשלחו בהסכמת התובע וניתנה לו אף האפשרות להודיע על סירובו לקבל דברי פרסומת בקלות וביעילות.