ת"ק 31401-03-16 ויצמן ואח' נ' טניב ואח'

רקע ועובדות כלליות – 

1.ביום 23/12/15 נפגע רכבו של התובע בתאונת דרכים שעה שרכב השייך לנתבע 1, מבוטח אצל צד ג' ונהוג בידי הנתבע 2 פגע ברכבו.

בעקבות התאונה נגרמו לרכב התובע נזקים, ואלו תוקנו על ידו בהתאם לדו"ח השמאי שהציג וחשבונית מס/ קבלה שצורפה לתיק. שיעור הנזקים עומד על סך של 14,269 ₪ (לרבות בגין ירידת הערך) וזה הגיש תביעתו כאן כנגד הנהג ובעל הרכב הפוגע.

2.הצדדים אינם חלוקים בנוגע לאחריות ואף לא בנוגע לנזק.

בהתאמה, זכאי התובע בראש ובראשונה לפיצוי מאת המזיק – הנהג הפוגע, הנתבע 2.

3.הואיל ואין חולק כי הנתבע 2 הרשה לנתבע 1 לנהוג ברכבו ואף שהה לצידו במועד התאונה, והואיל והתעוררה מחלוקת בין הנתבעים לבין צד ג', מבטחת רכבו של הנתבע 1, נשאלת השאלה האם ההרשאה שניתנה על ידי הנתבע 1 לנהיגה ברכב על ידי הנתבע 2 הינה התרשלות שיחוב בגינה בהטבת נזקו של התובע אף הוא.

4.הנתבעים הגישו כאמור הודעת צד ג' כנגד מבטחת הרכב ומקור המחלוקת, בגינה התנערה צד ג' מחובת התשלום על פי הפוליסה על אף ההודאה בפרטי התאונה, נובעת מהשאלה האם חלה חבות על פי הפוליסה מקום שעל רשיונו של הנהג ברכב, כבמקרה דנן, חלה הגבלה מכח הוראות חוק ההוצאה לפועל.

לטענת הנתבעים יש לחייב את צד ג' לשפות א הנתבעים בגין כל חיוב שיחול עליהם מכח תביעת התובע דכאן וזאת על פי הוראות הפוליסה שרכש הנתבע 1 . לשיטתם, לא היה מקום להחריג את הפוליסה במקרה דנן נוכח טענתם כי אודות ההגבלה נודע לנהג ברכב, וממילא אף לבעל הרכב, רק לאחר התאונה דנן ובעקבותיה, ובמקרה כאמור לשיטתם אין להחיל את חריגי הפוליסה, ויש לפרש את הפוליסה באופן שיראו את הנתבע 2 כמי שנהג ברכב כשהוא אוחז ברשיון נהיגה תקף לצורך קיומו של כיסוי ביטוחי.

צד ג' סבורה מנגד כי משהתברר כי ההגבלה הוטלה על הנתבע למעלה משנתיים לפני קרות מקרה הביטוח הרי שאין לראות את הארוע כארוע מזכה על פי הפוליסה, ויש להחיל את הסייגים שבפוליסה על המקרה. לשיטתה, מעת שהוטלה הגבלה על רשיון הנהיגה של הנתבע 2 יש לראות בו כמי שאינו מחזיק ברשיון תקף. בהתאמה, אף אם נשלל הרשיון מכח הוראות חוק ההוצאה לפועל, הרי שיש לקבוע כי לכל היותר בחלוף שנה ממועד הטלת ההגבלה מחויב הנתבע בעריכת מבחן רישוי חוזר, ובהתאמה אין מקום להתייחס להגבלה כהגבלה פורמלית גרידא עוד ויש לראותה כהגבלה מהותית. במצב דברים זה לשיטתה, העובדה שעל פי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (להלן: תקנות הפיקוח), ניתן כיסוי ביטוחי למי שאינו מחזיק ברשיון נהיגה במשך שנתיים (24 חודשים) באה למעשה לטובת המבוטחים למעלה מן צורך ואולם אין להרחיב חריג זה מעבר לכך, ואין להצדיק מתן כיסוי ביטוחי למי שלמעלה משנתיים ימים אינו מחזיק בידיו רשיון בר תוקף, אף אם לא ידע כי פקע רשיונו.

עדויות הצדדים -