אבו רקייה נ' עמארנה

מונחת בפני בקשת הנתבע לביטול פסק דין שניתן בהעדר כתב הגנה מטעמו.

בתאריך 26.10.16 הגיש התובע כנגד הנתבע תביעה כספית לתשלום סך של 20,879 ₪. בתביעתו טען התובע כי הנתבע אשר אמור היה לשמש כנאמן לכספים שאותם היה עליו לשלם כהיטל השבחה במסגרת תהליך של הוצאת היתר בניה, קבל ממנו סך של 19,850 ₪ אך לא הפקיד סכום זה בחשבון הנאמנות ולא השיבו לו עד למועד הגשת התביעה.

לתמיכת טענותיו צרף התובע את תצלומי ההתכתבויות במסרונים שהתקיימו בינו לבין הנתבע בתקופה הרלבנטית (אוגוסט-ספטמבר2016) ואת תמלילי השיחות שהתקיימו בינם באותה עת. עוד טען התובע כי במהלך אותה תקופה הסתבר לו שהנתבע -עורך דין במקצועו, היה מושעה אז מעיסוקו ככזה.

הנתבע , שכתב התביעה נמסר לידיו כדין ביום 8.11.16, לא הגיש כתב הגנה במועד בו היה עליו לעשות כן.

לפיכך, לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו ולבקשת התובע שטענותיו לא נסתרו, החלטתי ביום 13.4.17, לקבל את התביעה וחייבתי את הנתבע להשיב לתובע את הסך של 19,850 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאז 1.8.16 ועד ליום התשלום בפועל וכן לשאת בהוצאותיו בסך של 1,000 ₪ נוספים.

הדיון שאמור היה להתקיים בתביעה ביום 18.5.17 בוטל ובקשת התובע כי אפסוק לזכותו סכום גבוה יותר מזה שנפסק (לאור תיקון כתב תביעתו בהמשך), נדחתה על ידי בהעדר ראיות להוכחת גובה הנזק מעבר לזה שהוכח כנדרש.

ביום 25.5.17 הגיש הנתבע את הבקשה המונחת בפני כעת בה הוא טוען כי פסק הדין שניתן כנגדו כאמור נמסר לידיו רק ביום 18.5.17 וכי הוא כלל לא זנח את טענותיו כנגד התביעה, אלא הגיש את כתב הגנתו ביום 21.3.17 בפקס, לאחר שניתנו לו אורכות לעשות כן. לתמיכת טענה זו צרף התובע את העתק העמוד הראשון של כתב ההגנה שלטענתו הוגש כאמור ועליו אישור בדבר משלוח פקס הנחשד להיראות על פניו – כך אציין בזהירות המתחייבת - ככזה שהודבק וצולם ולא כחלק אינטגרלי מאישור משלוח כתב ההגנה בפקס.

לגופו של עניין מכחיש הנתבע את טענות התובע נגדו וטוען כי לא הבטיח להשיב לו סכום כסף כלשהו.

התובע, המתנגד לבקשה, טוען בתגובתו כי הנתבע כשל באי הגשת כתב ההגנה במועד שנקבע לשם כך וכי גם אם אכן הגיש את כתב הגנתו בפקס, הרי שהדבר נעשה בניגוד לתקנות ומבלי שהוא וידא את הגעתו למזכירות בית המשפט.

לאחר שעיינתי בנימוקי בקשת הנתבע ובהעתק כתב ההגנה שצורף אליה ביחד עם אישור הפקס הנראה כאמור חשוד על פניו, לאור הוראת תקנה 497ב. לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כי "עורך דין המייצג בעל דין רשאי להמציא לבית המשפט באמצעות פקסימיליה, כתב בי דין שהיקפו אינו עולה על חמישה עמודים ולמעט כתב הגנה, כתב תביעה, כתב תשובה, סיכומים בכתב, תצהירים והמרצות פתיחה...", לנוכח העובדה ששתי האורכות שניתנו לנתבע להגשת כתב הגנתו הסתיימו ביום 15.3.17 ולאור הראיות שצורפו כאמור לכתב התביעה ושכנעוני בשעתן בנכונות טענות התובע כנגד הנתבע (שהבטיח לו במסרונים כי ישיב לו את כספו), אני מחליטה לדחות את הבקשה.