ת"ק 31243-05-14 ולטר נ' חסן

1.בפני תביעה כספית, על סך של 3,603 ₪, בשל נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים מיום 6.2.14.

2.התאונה אירעה בצומת הרחובות בן גוריון ואחוזה ברעננה, כאשר אשת התובע, הגב' שולה ולטר, נהגה ברכב. אין מחלוקת כי התאונה אירעה עת הנתבעת פגעה ברכב התובע מאחור. עיקר המחלוקת הינה באשר לנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה.

3.לגרסת נהגת רכב התובע, עת עמדה עם רכבה בעצירה, על מנת להשתלב ברח' אחוזה, פגע בה רכב הנתבעת מאחור. לטענתה, היא הרגישה את המכה ולאחר התאונה הראתה לנתבעת כי כתוצאה מהפגיעה נגרם שפשוף בחלקו האחורי של הרכב. התובע העיד כי הרכב נבדק על ידי שמאי אשר קבע כי הפגיעה בפגוש גרמה לכך כי הפגוש יצא ממקומו וכי כתוצאה מהמכה אף חיישני הרוורס לא עבדו. על פי חוות דעת השמאי הוחלף הפגוש ברכב.

4.הנתבעת העידה כי עמדה עם רכבה מאחורי רכב התובע כאשר הכביש היה עמוס ביותר. כאשר החל רכב התובע בהשתלבות, הסתכלה הנתבעת שמאלה על מנת לוודא כי הדרך פנויה והרימה הרגל מדוושת הבלם כך שרכבה התדרדר מעט קדימה. כשהסיטה את מבטה חזרה הבחינה כי רכב התובעת נמצא לפניה ומיד בלמה את רכבה.

לטענתה, רכבה לא פגע ברכב התובע כי אם מדובר בנגיעה בלבד אשר לא הסבה כל נזק. הנתבעת הציגה תמונות של רכבה ושל רכב התובע, כפי שצולמו על ידה מיד בסמוך לאחר התאונה. הנתבעת טוענת כי מהתמונות ניתן להיווכח כי לרכבה לא נגרם כל נזק וכי פגוש רכב התובע פגוע לכל אורכו ורוחבו, נזקים אשר אין להם כל קשר לנגיעה בין שני הרכבים.

לעניין זה טען התובע כי אכן היו שפשופים קודמים בפגוש וקילופי צבע ואולם, עיקר הנזק לפגוש, על פי חוות דעת השמאי, הינו נזק פנימי שלא ניתן להבחין בו בתמונות.

דיון והכרעה:

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ולאחר ששמעתי העדויות בפני, החלטתי לקבל התביעה. 

6.כאמור, אין מחלוקת על הילך התאונה אלא רק על עוצמת הפגיעה ועל הנזק שנגרם בעטיה של הפגיעה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי כאשר בדיקת השמאי את הרכב בוצעה שלושה ימים לאחר אירוע התאונה. בחוות הדעת קבע השמאי כי נוכח בנזק בחלקה האחורי של המכונית וכי היה צורך בהחלפת המגן האחורי. השמאי העמיד את הנזק הכולל על סך של 2,553 ₪ (כולל מע"מ) וקבע כי לא נגרמה לרכב ירידת ערך. התובע תיקן את הרכב על פי חוות דעת השמאי וצירף לכתב התביעה קבלה המעידה על התשלום למוסך.

חרף העובדה כי הנתבעת חלקה על גובה הנזק לא הביאה הנתבעת חוות דעת נגדית מטעמה ואף לא ביקשה לחקור את שמאי התובע על חוות דעתו. ודוק, הנתבעת העידה כי היא עובדת בסוכנות ביטוח וכי אף הודיעה לתובע לאחר התאונה כי ברצונה להעמיד את הרכב לבדיקת שמאי מטעמה על מנת להוכיח כי הנזקים לרכב התובע הם נזקים קודמים שלא נגרמו על ידה. מהעדויות עלה כי התובע לא התנגד להעמיד את הרכב לבדיקת השמאי מטעם הנתבעת אלא שהדבר לא יצא אל הפועל מאחר והשמאי מטעם הנתבעת לא יכול היה להיערך לבדיקה באותה העת.