בן שבת נ' ש. שלמה רכב בע"מ

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 30.7.14 ברחוב בן יהודה בכפר סבא (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מס' רישוי 93-652-65 נהוג בידי בתה שי מניר (להלן: "רכב התובעת") ורכב מס' רישוי 72-015-73 המבוטח בנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת").

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א.           נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של – 8,260 ₪.

ב.            שכ"ט שמאי בסך של – 750 ₪.

להוכחת נזקיה הגישה התובעת חוות דעת שמאי וחשבון שכ"ט שמאי.

אין חולק, כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נהג הרכב מס' רישוי 72-015-73 המבוטח בנתבעת, הוא רכב הנתבעת וכדברי הצדדים. "אין מחלוקת שהאחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נהג הרכב שמספרו 72-015-73, רכב שמבוטח אצל הנתבעת".

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת גובה הנזק בלבד כאשר התובעת טוענת שנזקיה מסתכמים בסך של – 9,010 ₪ בעוד שלטענת הנתבעת נזקי התובעת מסתכמים בסך של – 2,226 ₪ כשסכום זה שולם לה  ע"י הנתבעת וכדברי הצדדים:

"הנתבעת מציינת שהיא שילמה לתובעת סך של - 2,226 ₪ שזה לטענתה הסכום שמגיע לתובעת, בעוד אשר התובעת טוענת שהנזקים מסתכמים בסך של – 9,010 ₪ (נזק לרכב בסך של – 8,260 ₪ ושכ"ט שמאי בסך של -750 ₪). משכך הראיות ישמעו באשר לגובה הנזק בלבד".

ביהמ"ש בהחלטתו מיום 14.12.16 קבע "אין חולק כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נהג הרכב שמספרו 72-015-73 המבוטח בנתבעת 2. המחלוקת מצטמצמת לשאלת גובה הנזק בלבד ולעניין זה ישמעו הראיות".

עדה מטעם התובעת, בתה שי מניר, אשר נהגה ברכב התובעת עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה את דברים הבאים: