ת"ק 31106-11-14 חממי נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת לתשלום פיצוי בסך של 1,600 ₪.

התובע טען בכתב התביעה, ובדיון שהתקיים בתביעה, כי הוא מנוי מזה זמן רב על שירותי הנתבעת ("הטריפל של הוט"), כאשר מיום 23.10.2014 ועד יום 27.10.2014, הוא לא יכול היה לעשות שימוש בשירותי הטלפון ואינטרנט של הנתבעת, בשל תקלה אצלה. לדברי התובע, הוא לא הצליח ליצור קשר עם הנתבעת ולדווח לה על התקלה עד יום 27.10.2014 (הואיל והטלפון שלו לא עבד עקב התקלה), כאשר באותו יום הוא נאלץ להקדיש כשעה וחצי על מנת לעשות כן. לדבריו, כשכבר הצליח ליצור קשר עם הנתבעת, הובטח לו על ידי נציגה כי הנושא יימצא במעקב וכי עם תום הטיפול ייצרו עמו קשר על מנת לעדכנו – דבר שלדבריו מעולם לא קרה (אם כי אין חולק כי ביום 27.10.2014 נפתרה התקלה). סכום הפיצוי הנתבע נועד, לשיטת התובע, לשפותו בגין התקלה ובגין העדר היכולת לעשות שימוש בשירותי הנתבעת במשך אותם ימים, בגין הזמן הממושך שבוזבז על מנת ליצור קשר עם הנתבעת, בגין הזלזול שזלזלה בו הנתבעת בכך שלא יצרה עמו קשר לאחר הטיפול בתקלה כפי שהובטח לו ובגין עוגמת הנפש שגרמה לו התקלה והתנהלות הנתבעת.

בכתב ההגנה ובדיון טענה הנתבעת, כי מדובר בתביעה מנופחת; כי עוד לפני הגשת התביעה זיכתה את התובע בגין אותם ימים שבמהלכם לא יכול היה, לדבריו, לעשות שימוש בשירותיה; כי התובע פנה אליה לגבי התקלה רק ביום 26.10.2014 וכי אכן היה ידוע לה על תקלה מערכתית אצלה במועד זה; כי למרות שהתקלה אירעה למיטב ידיעתה רק ביום 26.10.2014, היא זיכתה את התובע, כאמור, בגין כל אותם ימים שבהם לדבריו סבל מהתקלה; כי תקלות באספקת שירותי תקשורת עלולות להתרחש ואין בהן כדי להקנות עילת תביעה נגדה; כי עקרון זה מעוגן בחוק התקשורת ובתקנות שהוצאו מכוחו כמו גם בהסכם ההתקשרות עם התובע; כי התובע פנה אליה לראשונה לגבי התקלה ביום 26.10.2014, ולאחר מכן שב ופנה אליה ביום 27.10.2014, ואז נמסר לו שהתקלה טופלה; וכי התובע לא הוכיח, באמצעות הצגת פירוט שיחות או באופן אחר, כי נאלץ להמתין כשעה וחצי על מנת ליצור קשר טלפוני עם נציג הנתבעת, מה גם שזמני המתנה ארוכים אפיינו את הנתבעת עד חודש יולי 2014 בלבד.

לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

התובע רוכש שירותים מהנתבעת בתמורה לתשלום. מובן, כי מקום בו הנתבעת אינה מספקת לתובע את השירות הנרכש בגין תקלה אצלה, אין היא רשאית לגבות תשלום בגין השירות, וככל שנגבה תשלום, עליה לזכות את התובע בגינו. אין חולק כי כך פעלה הנתבעת במקרה הנוכחי.

מעבר לכך, במקרה שבו – כמו במקרה הנוכחי – לא הוכח כי הנתבעת טיפלה בתקלה באופן רשלני, אין התובע זכאי, לטעמי, לפיצוי נוסף בגין התקלה, לא כל שכן פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממשי, דוגמת "עוגמת נפש" (ובמקרה הנוכחי לא נטען וממילא לא הוכח קיומו של נזק ממשי כלשהו).