ת"ק 31103-11-13 בר נ' דניאל

לפני בקשת הנתבעת להחלפת המותב הדן בתיק, בלשונה של הנתבעת: "להישפט בתיק זה מול השופטת המקורית או שופט אחר שאיננו מכיר את התובעת ויידון במקרה שלי כפי שראוי שיידונו ייקחו בחשבון את השקרים שהוכחתי...".

על אף בקשתי מהנתבעת לא התקבלה הבהרה מטעמה האם בקשתה הינה לפסילתי, ובטרם מתן החלטה בבקשות אשר הוגשו על ידה אני נדרשת לעניין זה עפ"י דין.

אציין עוד כי נתנה לתובעת אורכה להגיב על בקשה זו ועל בקשות נוספות לאור מגוריה בחו"ל עד ליום 20.11.14, אך לא התקבלה תגובה.

בראשית אדגיש ואציין כי אין לי כל הכרות מוקדמת עם התובעת בתיק זה או מי מטעמה.

לטענת הנתבעת הדבר נראה מהתנהלותי, ולאור העובדה שהתובעת מסיקה שתקבל את כל סכום תביעתה ללא צורך בדיון נוסף.

לטענתה מאחר שלא התייחסתי או תיקנתי את טענת התובעת לפיה תקבל את כל סכום תביעתה ויכולה היא להציב תנאים לנתבעת עולה הצורך בפסילתי.

לטענת הנתבעת התובעת יידעה אותה כי תפעיל קשרים ענפים בארץ כדי לקבל שופט שיפסוק לטובתה ועצם העובדה שהוחלף מותב הדן בתיק מלמד שכך עשתה.

המסגרת הנורמטיבית:

עיון בטענות הנתבעת מלמד כי בקשתה לפסילתי נובעת, ככל הנראה, מחשש ממשי למשוא פנים לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע:

"(א) שופט לא ישב בדין אם מצא מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט"

בישראל נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי המבחן לפסלות שופט הינו מבחן אובייקטיבי. ראה הלכת ידיד.