זרייקי נ' אלקובי ואח'

בתאריך 8.1.2016 , החלק האחורי שמאלי במשאית של הנתבע שפשף את החלק האחורי שמאלי ברכב הפרטי של התובע.

אין מחלוקת כי הרכבים נסעו זה מול זה בכביש ראשי בפקק. לטענת התובע, הוא היה במצב של עצירה מוחלטת ומכאן שכל האחריות רובצת לפתחו של הנתבע. לטענת הנתבע, רכב התובע התדרדר אחורנית במהלך "זינוק בעליה" וכך קרתה התאונה.

שמעתי את עדויותיהם של התובע ושל הנתבע.

כמו כן, הוגשו מוצגים ת/1 תמונות הנזק. נ/1 תמונת הזירה ו –נ/2 צילום המשאית בחלקה הרלוונטי.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והפניתי אליהם שאלות רלוונטיות, באתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה תוך השתת אשם תורם על התובע בשיעור 35%. לפיכך, ניתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט בו חייבתי את הנתבע לשלם לתבוע את הסך של 5,500 ש"ח.

אף כי הוסברו לצדדים הסבר היטב המשמעויות של פסיקה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ראו פרוטוקול עמוד 4 שורות 10-13 ,חזר בו הנתבע מהסכמתו לאחר ששמע את פסק הדין וביקש לקבל נימוקים.

לפנים משורת הדין, ראיתי לבטל את פסק הדין על מנת לתת פסק דין מנומק בכדי שלנתבע תהיה הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976: