ת"ק 31030-12-15 ברקוביץ ואח' נ' פלורנטין ואח'

אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבע 2 שנסע ברכב של הנתבעת 1, פגע ברכבו של התובע 1, בו נהגה במועד האירוע התובעת 2.

הנתבע 2 מאשר את הפגיעה ואת אחריותו לקרות התאונה (ראו 'הצהרה' שצורפה לכתב ההגנה).

הצדדים נדברו בינם בסמוך לאחר קרות התאונה ואף סוכם בינם על תיקון הרכב באמצעות הנתבעים או מתן תמורה כספית לפיצוי התובעים לצורך תיקונו של הרכב. ואולם מאחר שהנתבעים לא הצליחו לגייס את הסכום הדרוש לא יצאה אותה הסכמה אל הפועל.

הרכב לא תוקן ועמד לטענת התובעים בחניית הבית כ- 8 חודשים. בהמלצת בית המשפט הסכימו הצדדים לאפשר לנתבעים למכור את הרכב למרבה במחיר ולהפחית את הסכום שמתקבל מהפיצוי שיינתן. הודעה על מכירת הרכב התקבלה ביום 8/8/16 ולפיה נמכר הרכב במצבו בסך של 700 ₪.

משנמכר הרכב אין עוד משמעות לעלות תיקונו.

שווי הרכב על-פי מחירון יצחק לוי (צורף לכתב ההגנה) עומד על 6,500 ₪. אין מחלוקת שמדובר ברכב ישן משנת 1997. ספק אם רכב כזה היה נמכר במחיר המחירון. לפיכך יש להעמיד את ערכו על דרך האומדנה על סך של 5,000 ₪.

מסכום זה יש לנכות סכום של 700 ₪ שהתקבל עבור מכירתו.

התוצאה:

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים 4,300 ₪ בתוספת 200 ₪ הוצאות משפט.

הסכום שנפסק (4,500 ₪) ישולם לתובעים ב-3 תשלומים שווים ורצופים של 1,500 ₪ כל אחד: הראשון ישולם עד ליום 1/9/16; השני ישולם עד ליום 1/10/16; והשלישי ישולם עד ליום 1/11/16.

הסכום יועבר לתובעים במזומן או בהעברה בנקאית על-פי פרטים שיתנו התובעים לנתבעים.

לא ישלמו הנתבעים לתובעים הסכום האמור או חלקו במועדים שנקבעו כי אז רשאים התובעים לפתוח נגד הנתבעים בהליכי הוצל"פ למימוש פסק הדין.