ת"ק 30974-07-16 כהן ואח' נ' גוליבר תיירות בע"מ

 בפני תביעה המבוססת על חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק), להחזר דמי ביטול שנגבו מהתובעים, לפיצוי לדוגמא בשל סירוב הנתבעת לבטל את דמי הביטול ולפיצוי בגין עגמת נפש והוצאות התובעים.

1. ביום 29.6.16 הזמינו התובעים זוג כרטיסי טיסה לברצלונה, ושילמו עבור ההזמנה סך של 5,523.15 ₪. מועד הטיסה לברצלונה נקבע ליום 17.7.16 ומועד הטיסה ארצה נקבע ליום 21.7.16.

2. לטענת התובעים, ביום 8.7.16 התברר להם שעקב התדרדרות במצבו הרפואי של קרוב משפחתם לא יהיה להם מנוס מלבטל את הטיסה.

3. עוד באותו היום, בשעה 11:33, התקשרה התובעת למוקד ההזמנות של הנתבעת וביקשה לבטל את הטיסה תוך שהיא מפרטת את הסיבה לביטול.

4. לטענת התובעים, נציג הנתבעת מסר לתובעת כי לא ניתן לבטל את הטיסה ללא תשלום דמי ביטול של 255$ לאדם הואיל וחלף המועד הקבוע בחוק לביטול העסקה. למחרת, ביום 9.7.16 נשלח לנתבעת מייל ובו בקשה לביטול העסקה. ביום 10.7.16 השיבה נציגת הנתבעת לתובעת במייל חוזר, לפיו התובעים איחרו את המועד לביטול העסקה בהתאם לחוק.

5. הנתבעת אף הוסיפה בהמשך, כי כל עוד לא יאשרו התובעים את תשלום דמי הביטול, הזמנתם לא תבוטל. התובעים הסכימו לתשלום דמי הביטול תחת מחאה ואז נמסר להם כי חשבונם יזוכה תוך 45 יום מיום ביטול ההזמנה.

6. לטענת התובעים הנתבעת פעלה בניגוד להוראות החוק, המאפשר ביטול העסקה בתוך פרק זמן של 7 ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור להנתן השירות.

7. לטענת התובעים הודעת הביטול שנמסרה על ידם ביום 8.7.16 נמסרה שבעה ימים, שאינם ימי מנוחה, לפני מועד מתן השירות (17.7.16), כאשר במנין הימים לא נכללים ימי שבת אולם נכלל יום שישי שאינו מוגדר כיום מנוחה.

8. עוד טוענים התובעים, שבסירובה לביטול העסקה הפרה הנתבעת גם את חובתה לקיים בתום לב את החוזה ולחלופין עמדה בחוסר תום לב על קיום זכות הנובעת מהחוזה. בנוסף טוענים התובעים כי הנתבעת הפרה את חובתה להשיב להם את הכספים בתוך 14 ולא 45 יום בניגוד לסעיף 14ה(ב)(1) לחוק. התובעים טוענים גם, כי הנתבעת התעשרה ולא במשפט ואף ביצעה כלפיהם עוולה של הפרת חובה חקוקה ותרמית.

9. לפיכך עותרים התובעים לחייב את הנתבעת להשיב להם סכום של 2,100 ₪ שנגבה מהם שלא כדין בגין ביטול העסקה, חלף גביה של 200₪ בלבד מכח הוראות החוק, וכן לחייב את הנתבעת לפצותם בסכום של 10,000 ש"ח כפיצוי לדוגמה בהתאם לסעיף 31א(א)(4) לחוק, מאחר שהנתבעת סירבה לבטל את דמי הביטול. עוד עותרים התובעים לפצותם בגין עגמת נפש והוצאותיהם בתביעה.