ת"ק 30932-09-14 קושניר נ' פאשייב

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 2.3.14 בשעה 11.15 לערך ברחוב הרצל בנתניה מכיוון מערב למזרח (להלן "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מספר רישוי

92-736-18 נהוג בידי בעלה גדליה קושניר (להלן "רכב התובעת") ורכב הנתבע מס' רישוי 19-352-67 נהוג בידי הנתבע (להלן "רכב הנתבע").

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב עפ"י דיווח שמאי בסך של - 6,229 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של - 600 ₪.

ג. הוצאות נסיעה ובזבוז זמן בסך של - 500 ₪.

להוכחת נזקיה הגישה התובעת חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובעת העידה כי היא הבעלים של רכב התובעת אשר ביום התאונה היה נהוג בידי בעלה גדליהו קושניר. רכב התובעת היה מעורב בתאונת דרכים בה פגע רכב הנתבע נהוג בידי הנתבע ברכב התובעת ונגרמו נזקים כמפורט בחוות דעת שמאי, חשבון, שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות שצרפה לתביעתה וכדבריה:

"אני בעלת רכב שמספרו 9273618.ביום 2.3.14 נהג ברכב בעלי, גדליה קושניר. הוא נהג ברכב ברשותי ובהסכמתי המלאה.הוא ציין בפני שהרכב היה מעורב בתאונה שבה פגע רכב נתבע 1 נהוג ע"י נתבע 1, רכב שמספרו 1935267, גרם נזקים לרכב שלי. הנזקים לרכב שלי הינם נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של 6,229 ₪, שכ"ט שמאי 600 ₪ ואני דורשת סכום נוסף של 500 ₪ בגין הוצאות ובזבוז זמן.אני לא הייתי נוכחת בתאונה."

עד מטעם התובעת, בעלה גדליה קושניר אשר נהג ברכב התובעת עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 2.3.14 בסביבות השעה 11:15 נהגתי ברכב שהוא בבעלות אשתי ומספרו 9273618.נהגתי ברחוב הרצל בנתניה מכיוון מערב למזרח. בכביש יש שלושה נתיבים. אני נהגתי בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושת נתיבי הנסיעה כיוון נסיעתי. עברתי את הצומת של הכניסה לקניון, המשכתי בנסיעה ברחוב הרצל ממערב למזרח. נסעתי בנתיב השמאלי, בנתיב האמצעי נסע הנתבע, כשהוא נוהג ברכב פולקסווגן, מאחורי אוטובוס. לפתע הוא סטה שמאלה כיוון נסיעתו לעבר הנתיב השמאלי ביותר שבו נהגתי את רכבי. ניסיתי לברוח שמאלה כיוון נסיעתי כדי שהוא לא יפגע ברכב שלי, יש שם אי תנועה צד שמאל לכיוון נסיעתי, הנתבע המשיך בניסיונו להכנס לנתיב השמאלי ביותר ופגע בצד ימין של הרכב שלי, ונגרמו נזקים.לא יכולתי לברוח יותר שמאלה כיוון נסיעתי מאחר ויש אי תנועה וגדר הפרדה. אני עליתי על אי התנועה עד למקום שיכולתי. זה גם המצב שבו כלי הרכב נשארו כשהשוטרים הגיעו. אני הזמנתי משטרה כי הנתבע לא רצה להחליף פרטים, לא רצה לפנות את הדרך, לכן נאלצתי להזמין משטרה. הגשתי תלונה ומדובר באירוע מס' 76.כשהגיעו השוטרים הנתבע התרצה, ואמר שהוא לא אשם בתאונה, שהוא אותת שמאלה, ואני הייתי צריך לפנות לו את הדרך. אני מציין, שמספר הרכב שבו נהג הנתבע הוא 1935267.אני מבקש לפסוק את סכום התביעה בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות וצורפו לתביעה כנספחים חוו"ד שמאי, תמונות וחשבון שכ"ט שמאי. השמאי נמצא פה, ואם הוא יידרש להחקר, אז אנו בוודאי שמוכנים לכך. אני גם רוצה לציין, שהיו לנו הוצאות בכך שהזמנו את השמאי ואנו צריכים לשלם לו את שכרו בגין הופעתו היום בביהמ"ש.הזמנו את השמאי שכן הנתבעים טוענים בכתב ההגנה שכביכול אנו צירפנו לנזקים שנגרמו בתאונה נזקים אחרים שכביכול היו לרכב, ושהיה שיהוי בין יום התאונה לבין יום מתן חווה"ד של השמאי.אני מציין, שפרט לתאונה מיום 2.3.14, אז מיום 2.3.14 ועד מתן חוו"ד השמאי הרכב לא היה מעורב בתאונה כלשהי, וגם לפני תאריך זה הרכב לא היה מעורב בשום תאונה ולא היו עליו שום נזקים.לשאלה, מדוע השמאי בדק את הרכב ב-8.6.14, והתאונה היתה כאמור ב-2.3.14, אני מגיש לביהמ"ש מכתב שכתבה רעייתי בדבר הסיבות הרפואיות שהמשפחה היתה קשורה בהן בגין מחלת אם אשתי, והתוצאות שנגרמו כתוצאה מכך והמכתב מוגש ומסומן ת/1, כל זה עיכב את הפניה לשמאי. אולם כפי שציינתי, הרכב לא היה מעורב בשום תאונה ולא נגרמו לו שום נזקים רכבים פרט לנזקי התאונה האמורה."

עד מומחה מטעם התובעת, שמאי הרכב זיו אנגל ציין בעדותו בביהמ"ש הדברים הבאים:

"אני שמאי ומעריך נזקים. אני חתום על חוו"ד שמאי שצורפה לתביעת התובע. כל מה שכתוב בחווה"ד זה הממצאים שלי, וגם צורף חשבון שכ"ט שמאי.הנזק לרכב התובעת הינו 6,229 ₪.