ת"ק 30910-12-14 פלהימר נ' הום סנטר

התובע הגיש, בחודש דצמבר 2014, תביעה נגד הנתבעת (להלן גם – "הום סנטר").

טענות התובע פורטו בכתב התביעה ובדיון שהתקיים. לטענת התובע, הוא רכש, כשנתיים וחצי לפני הגשת התביעה, שואב אבק מהנתבעת, בתמורה לסך של 650 ₪. לאחר כשנתיים של שימוש, התקלקל שואב האבק, ונמסר על ידו לתיקון לנתבעת. הנתבעת מצדה העבירה את שואב האבק לתיקון אצל הספק, חברת ברימאג', אשר דרשה מהתובע סך של 110 ₪ עבור התיקון, למרות ששואב האבק עדיין היה אז במסגרת תקופת האחריות (שעמדה על 3 שנים). הסכום האמור שולם על ידי התובע, ושואב האבק הוחזר לו למחרת, לאחר שתוקן כביכול. ואולם, גם לאחר התיקון לא עבד שואב האבק כנדרש, והוחזר על ידי התובע למרכז השירות של חברת ברימאג'. לדברי התובע, הוא פנה פעמים רבות בנושא לנתבעת, ואף ניגש לסניף הנתבעת מספר פעמים, אך ללא הועיל, ולכן, בסופו של יום, הגיש תביעה זו. התובע העמיד את תביעתו על סך של 2,710 ₪, סכום הכולל את עלות המכשיר ועלות התיקון וכן פיצוי בגין בזבוז זמן ועוגמת נפש.

מנגד טענה הנתבעת, בכתב ההגנה ובדיון שהתקיים, כי היה על התובע להפנות את תלונותיו, וכן תביעה זו, לחברת ברימאג', שהיא הנושאת באחריות לגבי תקינות המכשיר. עוד נטען, כי שואב האבק דווקא תוקן בעקבות פניות התובע, אך זה סירב לקחתו (התובע לא הכחיש זאת אך טען כי הדבר נעשה בשלב מאוחר מדי מבחינתו).

התביעה הומצאה לנתבעת בסמוך לפני הדיון שהתקיים וכפועל יוצא מכך כתב ההגנה הוגש "ברגע האחרון". במעמד הדיון ביקשה הנתבעת לאפשר לה להגיש בקשה לצירוף חברת ברימאג' כנתבעת. לאחר שניסיון לסיים את המחלוקת בדרך של פשרה לא צלח (הנתבעת הציעה להשיב לתובע את הסכום ששולם בגין המכשיר והוא סירב לכך) התקבלה בקשה זו, והתאפשר לנתבעת להגיש בקשה לצירוף חברת ברימאג' כנתבעת, או כצד שלישי. ואולם, בסופו של יום, הנתבעת בחרה שלא לעשות כן (ולמעשה לא עשתה דבר). משחלף המועד שנקבע לעניין זה, ניתנה גם לתובע אפשרות (נוספת) לצרף את חברת ברימאג' כנתבעת (לאחר שביקש שלא לעשות כן במעמד הדיון שהתקיים), אך גם הוא בחר שלא לעשות כן, ולא הגיב להחלטת בית המשפט בעניין זה.

בנסיבות שפורטו לעיל, דין התביעה להידחות, הואיל והיא אינה מכוונת כלפי הנתבע הנכון.

הום סנטר אמנם מכרה לתובע את שואב האבק ובהמשך העבירה אותו לתיקון אצל הספק. ואולם, מקום בו התקלה הנטענת במוצר אירעה כשנתיים לאחר רכישתו, אין לומר כי הום סנטר מכרה לתובע מוצר פגום או תקול (ובכל מקרה לא הוכח כי כך עשתה), ואין לומר, לפיכך, כי הפרה חובה חוקית כלשהי כלפי התובע (למשל מכוח חוק החוזים, או חוק המכר).