ת"ק 30906-12-13 אליהו נ' ע.ר. צים שיווק ישיר בע"מ

התובעת נסעה עם רכבה בחניון המוחזק על ידי הנתבעת. המדובר בחניון המשרת מרכז קניות גדול השייך לנתבעת. במקום מסוים בחניון הציבה הנתבעת מחסום דוקרנים חד כיווני. התובעת נסעה נגד כיוון הכניסה, עלתה על הדוקרנים ועקב כך נגרם תקר בכל ארבעת הגלגלים.

התובעת טוענת כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הציבה אדם שיזהיר את הנוסעים מפני המכשול וכן שלא הציבה שלט תקין במקום. יצוין כי לטענת התובעת היה זה יום גשם סוער ואף עובדה זו הקשתה עליה להבחין במכשול.

הנתבעת טוענת כי הדוקרנים מצויים במקום על מנת לווסת עומסי תנועה. עוד טוענת היא כי המקום מסומן ומשולט כנדרש. לאור כך טוענת הנתבעת שיש לדחות את התביעה.

במהלך הדיון טענה התובעת כי אמנם קיים שלט במקום, אולם הוא היה מכוסה על ידי עץ דקל המצוי שם, אשר נגזם לאחר האירוע. בסיומו של הדיון התרתי לצדדים להמציא תמונות של המקום, תוך התייחסות לאפשרות שהמצב היה שונה בעת האירוע.

התובעת המציאה תמונות מהן עולה שהדוקרנים מוצבים בין מבנה קטן (בוטקה) לבין עץ דקל. על העץ מוצב שלט (שככל הנראה מצוינת בו העובדה שמדובר בדוקרנים אך התובעת צילמה את השלט מהצד כך שהעץ מסתיר אותו). כמו כן תלוי על העץ תמרור אין כניסה. התובעת שבה וטענה שבעת האירוע ענפי העץ הסתירו את השלט.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סברתי שדין התביעה להידחות. מהתמונות שצרפה התובעת עולה כי הנתבעת עמדה בחובתה להזהיר את ציבור הנהגים מפני קיומם של הדוקרנים. במקום הוצב שלט גדול וכן תמרור אין כניסה. כמו כן הדוקרנים עצמם נראים לעין בבירור. שילוב כל האמור לעיל מביאני למסקנה ברורה לפיה הנתבעת עמדה כאמור בחובתה להעמיד את ציבור הנהגים בפני קיומו של המפגע.