ת"ק 30902-09-15 סולומון נ' רודרמן,.א. 23319-05-15

עניינם של שני התיקים בכותרת, שהדיון בהם אוחד לבקשת הצדדים , בתביעותיהם ההדדיות של האחת כנגד האחר ולהיפך, בעקבות סכסוך שנתגלע ביניהם על רקע לימודי הנהיגה של התובעת אצל הנתבע. לשם הנוחות ייקראו להלן הגב' סולומון - "התובעת" ומר רודרמן - "הנתבע".

רקע

אין חולק על כך שבתאריך 6.8.14 החלה התובעת ללמוד נהיגה אצל הנתבע שהינו מורה לנהיגה המתמחה בלימוד בעלי לקויות קשב וריכוז, צרכים מיוחדים ונכים. תעריפי התשלום עליהם הוסכם בין הצדדים הועמדו על סך של 120 ₪ לשיעור בודד בן 40 דקות ו- 180 ₪ לשיעור כפול בן 80 דקות. מבחן הרישוי הראשון של התובעת התקיים ביום 14.12.14 והיא נכשלה בו.

בתאריך 31.1.15 פנה הנתבע אל בית המשפט בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד התובעת אשר לטענתו הטרידה אותו בקללות ובאיומים ובעקבות הצו שניתן הופסקו לימודי הנהיגה של התובעת אצלו (להלן: "הצו למניעת הטרדה").

טענות התובעת

בעתירתה לחיוב הנתבע בהשבת מלוא הסכום ששולם לו על ידה בעבור כל שיעורי הנהיגה בסך

13,160 ₪, בתוספת תשלומי פיצוי והוצאות בסך של 3,000 ו- 1,500 ₪, טוענת התובעת כי:

• במהלך לימודיה אצל הנתבע היא נאלצה להתמודד עם מצבי רוחו המשתנים שכללו קפריזות, הרמות קול, השפלות, איחורים של הרגע האחרון, זלזול וכיו"ב.

• לאחר שהוכשלה על ידי הבוחן במבחן הרישוי הראשון שהתקיים ביום 14.12.14, היא המשיכה ללמוד אצל הנתבע אשר הסלים את התנהגותו הפוגענית כלפיה וביום 31.1.15 פנה אל בית המשפט בבקשה להוצאת הצו מניעת ההטרדה נגדה, במטרה לסכל את המשך לימודיה אצלו באופן שיאפשר לה להיבחן במבחן הרישוי השני שנקבע ליום 18.2.15.

  בעדותה בבית המשפט אמרה התובעת:

  "התביעה שלי נועדה להשיב לי את הכסף שהפסדתי חצי שנה בשיעורי נהיגה,

  עברתי איתו קטסטרופה במשך חצי שנה בכל המובנים. הכל כתוב בתביעה. אני