גברילוב נ' מראוני

כתב התביעה: 

התובע – תושב פתח תקווה - פנה ביום 20/4/2016 לנתבע וביקש לשכור ממנו צימר במושב גבע כרמל לצורך חגיגת יום ההולדת של בנו בן השנתיים ביחד עם בני משפחה אחרים.

לטענתו, סוכם בינו לבין הנתבע כי ביום 25/4/2016 החל משעה 14:00 יגיעו התובע ובני משפחתו לחגוג את יום ההולדת לבנו ולאחר מכן הוא ואשתו ביחד עם בנם יישארו ללון בצימר.

עוד נטען כי במעמד ההזמנה מסר התובע לנתבע את פרטי כרטיס האשראי שלו לצורך שריון התאריך המוסכם.

לטענת התובע, ביום 25/4/2016 עקב פטירת קרוב משפחה נאלץ התובע ואשתו להגיע לניחום אבלים ובמקום להגיע לצימר בשעה 14:00 הם הגיעו ביחד עם הוריהם של בני הזוג בשעה 16:30 למקום. אז התקשר התובע לנתבע על מנת לבצע צ'ק אין והופתע כי הנתבע השכיר את הצימר לאנשים אחרים למספר שעות בגלל שהתובע ומשפחתו הגיעו באיחור.

הנתבע הבהיר לתובע כי באם בכוונתו לעשות שימוש במיצר עליו להמתין כ-3 שעות עד שהצימר יתפנה.

התובע שידע כי הנתבע מפעיל צימר נוסף ניסה לשכנע את הנתבע להעמיד לרשותו את הצימר הנוסף, ואולם הנתבע סירב וטען כי הצימר השני תפוס. לאחר מכן, נטען כי הנתבע אף הגדיל לעשות ואמר לתובע כי באם יבחר שלא להמתין עד שהצימר יתפנה הוא יחייב אותו במלוא עלות ההארחה בסך 600 ₪.

לטענת התובע כמוצא אחרון הציע לו הנתבע צימר אחר של חבר שלו תמורת תוספת של 50 ₪ מהעלות המוסכמת. בלית ברירה, הסכים התובע להצעה.

ברם, לטענת התובע לאחר שהוא ובני משפחתו הגיעו לצימר האחר הם מצאו שהוא לא מתאים להזמנה ולא היה בו ג'קוזי, לא היה ריהוט או טלוויזיה בסלון, לא הייתה מיטת תינוק ולא ניתן היה לעשות בו על האש. התובע מיד יצר קשר טלפוני עם הנתבע, אשר לטענתו ענה לו "זה מה שיש, או שתיקח את הצימר הזה או שתיסע הביתה".

לטענתו הוא זכאי לפיצוי בעילות שונות בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

כתב-ההגנה

לטענת הנתבע, הוא מתגורר דרך קבע ברחובות וכל ההתנהלות ביום האירוע הייתה מול אביו של הנתבע מר דוד מרואני.

הנתבע מודה כי אכן בוצעה ההזמנה, אך לטענתו כלל לא נלקחו פרטי כרטיס אשראי מהתובע היות והוא לא עובד עם חברות כרטיסי אשראי.

לטענתו - ביום האירוע הצימר היה מוכן כשעה לפני הזמן המוסכם ולאחר שהתובע איחר באופן ניכר בהגעה ובמטרה לצמצם נזקים השכיר הנתבע את הצימר למספר שעות לאחרים.