ת"ק 30750-12-15 פרץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

העובדות בעיקרן אינן שנויות במחלוקת.

רעיית התובע נסעה במכונית פרטית בכביש דו סטרי בקיבוץ הסוללים.

נתבע 3 הציב באותה עת את המשאית בה נהג, בנתיב הנגדי לנתיב נסיעת אשת התובע.

מדובר במשאית לאיסוף גזם, ממנה יוצאת זרוע שבסופה כף, נפתחת ונסגרת, להעמסת גזם על המשאית.

נתבע 3 עמד ליד המשאית והפעיל את המנוף מספר פעמים, כך שהפנה את הכף לכיוון ערימת גזם שהייתה על המדרכה הרחוקה מהמקום בו עמדה המשאית, פתח וסגר את הכף שלכדה גזם מהערימה, הרים את הכף וקירב אותה למשאית שלו, ושם פתח את הכף כך שהגזם ייפול לתוך המשאית.

אשת התובע נסעה עם מכוניתה, בנתיב העובר בין משאית הגזם לבין ערימת הגזם.

התובע טוען שרעייתו לא הבחינה במנוף ובמזלג, משום שהיו מוסתרים בעצים שבצד הכביש. כאשר קירב נתבע 3 את המזלג (הכף) למשאית תוך חציית נתיב נסיעת אשת התובע, פגע המזלג ברכב התובע וגרם לו נזק.

התובע הפעיל את פוליסת הביטוח המקיף שלו, והוא מבקש פיצוי על " השתתפות עצמית" בסך 3103 ₪ והוצאה עתידית בסך 1500 ₪ על הגדלת פרמיית הביטוח בעתיד, ובסה"כ 4603 ₪.

התובע טוען לנזקים נוספים עקיפים, הנובעים מכך שבמשך שבוע לא היה לרעייתו רכב, בסך 5000 ₪.

הנתבעים טענו שאשת התובע דיברה בטלפון ולכן נגרמה התאונה.

טענה זו הוכחשה ע"י הנהגת, ולא שוכנעתי על פי מאזן ההסתברויות, מעדות נהג המשאית שעליו נטל השכנוע בנקודה זו, שטענתו זו אמת.