ניישטוט ואח' נ' מובייל בי.די ישראל בע"מ ואח'

ביום 22.12.15 התובע רכש מכשיר טלפון סלולארי מאת הנתבעת תמורת 2,326 ₪. בעת הרכישה קיבל התובע תעודת אחריות לתקופה של שנתיים אשר הונפקה על ידי צד ג'. המכשיר תוקן פעם אחת בהצלחה במאי 2016, אך התקלקל שוב ב-14.9.16 והתובע מסר את המכשיר למוקד שירות של צד ג'. לטענתו, המכשיר הוחזר לו כאשר הוא עדיין מקולקל. הוא גילה את זה כ-10 דקות אחרי שקיבל את המכשיר לידו. הוא חזר לצד ג' וביקש שיבצעו תיקון בזריזות מכיוון שהוא זקוק למכשיר לצורך עבודתו. צד ג' היה מוכן לקבל את המכשיר לתיקון אך לא היה מוכן להתחייב לתיקון מהיר וחזר וטען שהמכשיר תקין.

על סמך עובדות אלו התובע עותר לבטל את העסקה המקורית עם הנתבעת ולקבל את מלוא כספו בחזרה.

בכתב הגנה הנתבעת טוענת שמדובר במכירת מכשיר שהוא תקין לחלוטין ולכאורה אין כל פגם המזכה את התובע לבטל את העסקה. בהודעת צד ג' הנתבעת טוענת כי מבחינת שירות טכני למכשירי טלפון סלולארי, היא מסתמכת באופן מוחלט על שירותי צד ג' ולכן אם היה פה כשל, הוא של צד ג' בלבד.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.על מנת לבטל עסקת הרכישה שבוצעה בסוף דצמבר 2015 היה על התובע להניח את דעת בית המשפט שמדובר במוצר פגום בצורה יסודית ומהותית אשר למעשה גורם לכך שלא ניתן להשתמש במכשיר למטרה אשר בגינו הוא נרכש. אין בפניי ראיה כלשהי התומכת במסקנה כזו. התובע השתמש במכשיר במשך חודשים רבים ללא תקלות. התקלה הראשונה טופלה בהצלחה והוא המשיך להשתמש במכשיר עד התקלה הנוספת.

2.באשר לתקלה מחודש ספטמבר 2016, מכלל הראיות אני לומד שצד ג' היה אז מוכן ואכן מוכן עוד היום לאפשר לתובע לתקן את המכשיר במסגרת האחריות. התובע בחר שלא לעשות זאת.

3.מדברי התובע עולה שסבר לעצמו שמכיוון שהתקלה השנייה לא טופלה כראוי, הוא זכאי לבטל את העסקה ולקבל את כספו בחזרה. נפלה אצלו טעות. הייתה זו זכותו וחובתו לבקש תיקון חוזר. הוא לא עשה זאת.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה: משום שדחיתי את התביעה, אין צורך לדון בהודעת צד ג' אותה אני מוחק.

על התובע לשלם הוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪ והוצאות צד ג' בסכום של 500 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.