ת"ק 30455-01-15

בפני תביעה כספית שהוגשה כתביעה קטנה, לביהמ"ש לתביעות קטנות, ע"ס 22,360 ₪.

בתביעה זו איני כפוף לדיני הראיות ולסדרי הדיון הנוהגים בבתי המשפט האחרים אלא עלי לנהוג בדרך הנראית לי מועילה ביותר להכרעה מהירה וצודקת.

בהתאם לכך, פסק הדין יהיה מנוסח ומנומק בקצרה.

כתב התביעה

התובעת מפרטת כי במסגרת חיפוש אחר דירה לרכישה הוריה, חתמו בפני נציגת הנתבעת על טופס בקשה לרכישת דירה ואמה, שילמה לנתבעת פקדון ע"ס 20,000 ₪ וזאת על סמך מצגי נציגת הנתבעת כי החתימה על הטופס אינה שוללת את האפשרות לסגת מהעסקה וכי מדובר על "רצינות" בלבד. כן הובטח כי מס הרכישה שיחול יהיה בסביבות 50,000 ₪ כאשר תנאי זה היה גם הוא חלק מהמצגים ומהתנאים על בסיסם חתמו הורי התובעת על הטופס ושילמו את הפקדון.

התובעת טוענת כי 4 ימים לאחר מכן, הודיעו הוריה לנתבעת כי היא מבטלת את כוונת הרכישה וחוזרת בה בין היתר לאור הטעיה לגבי גובה מס הרכישה אשר הסתבר להם שיהיה גבוה מאד לאור היותה תושבת חוץ.

בעקבות הודעת הביטול הציעה הנתבעת הפחתה של 40,000 ₪ ממחיר הדירה והועברה טיוטת חוזה. לאחר מספר ימים הודיעו הורי התובעת כי התובעת אינה חוזרת בה מביטול העסקה.

הנתבעת הודיעה לתובעת על סירובה להחזיר את כספי הפקדון וטענה כי דמי ההרשמה אינם מוחזרים במקרה כזה.