מור נ' די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ ואח'

בשם נתבעת 1: גב' גלית אריה

בשם נתבעת 2: גב' ספיר נאמן

1.לאחר תיקונו של כתב-התביעה העמיד התובע את סכומה של תביעתו על 7,383 ש"ח. בתמצית הולן על כך שלפי הצעה, שקיבל מסוכֵן-מכירות של נתבעת 1 וידועה יותר כ"yes", החליט התובע להחליף את הספָּקים של תשתיות-הטלוויזיה, האינטרנט והטלפון בביתו, המשמש לו גם לבית-עסק. דא עקא כי ההתחברות לספקים החדשים עלתה לו, לתובע, בנזק. האינטרנט הואט באורח משמעותי, בייחוד בגלישה בין דפים; הרשת הביתית חדלה לעבוד; נתגלעו קשיים בשימוש בקו-הטלפון ולא עלה בידי-התובע לשוב ולחבר כדבעי את מערכת-הקולנוע הביתי שלו. לאחר שנואש מפנייה אל הנתבעות ניסה התובע לפתור את הבעיות בכוחותיו, מה שעלה לו בהוצאות לאנשי-מקצוע ובשריטות בריהוט שבביתו. עיקרו של הנזק הנטען, ואת מרכיבו זה כימת התובע בסך של 5,000 ש"ח, נגרם לפי הטענה בשל ניתוקו של התובע – כאדם וכעוסק – במשך חמישה ימים מגלישה סבירה ברשת-האינטרנט. 1,404 ש"ח נתבקשו כנגד הצעת-מחיר לתיקונו של הריהוט; 600 ש"ח שולמו בניסיונות חיבור לאינטרנט; 300 ש"ח שולמו לבעל-מקצוע שיחבר את הקולנוע הביתי ו-78 ש"ח הייתה עלותה של "בדיקת רעשים" בקו של חברת "בזק". הענינים, הוסיף התובע והסביר, באו חיש מהרה על פתרונם מששב הוא ונקשר עם חברת "HOT".

2.בישיבת-היום שמעתי את עדותו של התובע, לרבות את תשובותיו בחקירה הנגדית. אני מאמין לדבריו, שפורטו עוד בכתב-התביעה, כי אין התביעה – תביעת-שווא. אני מאמין לתובע כי נגרמו לו עוגמת-נפש ממשית ונזקים אשר כל מקורם בכך, שסבר כי מוצעת לו עסקה טובה. ביסודה של העִסקה הזו – שילוב-כוחות בין חברות שונות בקבוצת-בזק. ניסיונן של החברות הנתבעות להיאחז, היום הזה לשם-הגנתן, בנפרדוּת שבינן לבין עצמן מחמיצה את מהותה של העִסקה שנעשתה. סוכן-המכירות – הוא וההבטחות שפיזר – מטעמה של נתבעת 1 היה. אינטרנט איטי היה נחלתה של הספקית – נתבעת 2. ממילא אלמלא השירותים, המשולבים זה בזה לכלל-אחד, לא הייתה העִסקה יוצאת אל הפועל לכתחילה. די בכך להשית אחריות, יחד ולחוד בגין נזק, שאיננו ניתן להפרדה, על שתי הנתבעות כמעוולות במשותף וכמפרות יחד של ההסכמה אשר ביסוד-העִסקה.

3.עוד בענינן של טענות-ההגנה אומַר כי שלא כתובע – שיכׂל להעיד בגוף ראשון על שארע, לא העמידה אף לא אחת מן הנתבעות עדות ישירה, שאיננה מפי השמועה, על אודותם של הנזקים הנטענים. סוכן-המכירות שבשירותה של "יס" לא הוזמן למסירתה של עדות. אף לא נציג אחד של "בזק בינלאומי", שהיה מעורב באירוע, מסר עדות. קריאתם של כתבי-ההגנה כמו ביקשה להוליך למסקנה יחידה, היינו כי התובע בדה את האירוע מלבו ואת התביעה הוא הגיש בהעדר-עיסוק טוב יותר או לשם התעשרות כוזבת על חשבונן של הנתבעות. לא כך התרשמתי מעדותו של התובע, בכתובים ועל פה.

4.ברם מרכיבי-הנזק לא הוכחו כל צורכם, אפילו לאחר ההפחתה שערך התובע לפי הצעתו של בית-המשפט. מבלי למעט בחשיבותו של חיבור רציף ומהיר לאינטרנט ומכוחה של רשת ביתית אמינה – ענינים בני-חשיבות כמעט עליונה במציאות-החיים של ימינו – נהיר כי תקופת-הקושי לא נתמשכה מעבר לחמישה ימים. ראיות כלשהן להפסדים, הקשורים בבית-העסק, לא הניח התובע לפניו של בית-המשפט. עלויות של חיבור של מערכת קולנוע ביתי, ואינו מן השירותים שמספקת מי מהנתבעות, אין כל יסוד משפטי להניח לפתחן. לא נרשמה שום התייחסות לבלאי, שסביר כי נפל בריהוט ואיננו חדש.

5.צירופן של ההוצאות, שהוצאו בניסיונות חיבור-האינטרנט באמצעותו של טכנאי; חשבון-הטלפון שצורף לכתב-התביעה; חלק מעלות-תיקונו של הריהוט שנפגע – תיקון ולא ייצור של רהיט חדש; ועוגמת-הנפש הממשית שנגרמה בשל מערכות, שלא עבדו כמצופה, מוליך את בית-המשפט להעמיד את נזקו של התובע – לרבות באומדן, הטבוע בהערכתו של נזק לא ממוני – על סך כולל של 3,000 ש"ח. סכום זה, בתוספת הוצאות-המשפט בסך 400 ש"ח, תשלמנה הנתבעות יחד ולחוד לידי התובע בתוך 15 ימים מיום, שקיבלו לידיהן את פסק-הדין הזה. איחור יוסיף הפרשי-הצמדה ורבית כדין מיום-החיוב ועד למועד-התשלום בפועל.

בתוך 15 ימים מיום קבלתו של פסק-הדין רשאי כל אחד מהצדדים לפנות לבית-המשפט המחוזי בבקשה להרשות ערעור עליו.

ניתן היום, כ"א בסיון התשע"ז, 15 ביוני 2017, שלא במעמד-הצדדים.