ברגר נ' דטיקה ואח'

לפניי תביעה לפיצוי נזקי התובע בגין רכוש של התובע בתאונה בה מעורב קטנוע של התובע ורכב של הנתבעת 1.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

שמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדותם. בחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם, את תמונות זירת התאונה, תמונות כלי הרכב בסמוך לאחר התאונה, את דו"חות השמאי ותמונות נזקי כלי הרכב המעורבים. בשים לב לכל החומר שבפניי הגעתי לכלל דעה לקבל את גרסת הנתבעת 1 לתאונה, ולחלק את האחריות בין הצדדים כדלקמן: התובע - 90%, הנתבעת 1 - 10%.

קביעתי מתבססת בעיקרה על כך שמצאתי לקבל את גרסת הנתבעת לנסיבות התרחשות התאונה כמסתברת יותר, ולהטיל על התובע את מירב האחריות לתאונה. גרסת הנתבעת לפיה הקטנוע שהוסע משמאל לרכבה, שלא בנתיב נסיעה כשמשמאלו קו הפרדה רציף, סטה ימינה למרווח שבין רכב הנתבעת לרכב שלפניו, מסתברת עם הנזק ברכב הנתבעת וברכב שלפניו. רכב הנתבעת ניזוק בחלקו הקדמי שמאלי, משמאל למספר הרכב (נ/1) והרכב שלפניו, ניזוק בחלקו האחורי ימני. מיקום זה של הנזק בכלי הרכב, יחד עם מיקום הקטנוע בסמוך לאחר התאונה בהתאם לתמונות שהוצגו (ת/1) לרוחב נתיב נסיעת רכב הנתבעת, תומך בקבלת גרסת הנתבעת והעדפתה על פני גרסת התובע. לכך יש להוסיף את מחדלו של התובע, עליו הנטל, שלא הביא לעדות את נהג הרכב שהוסע לפני רכב הנתבעת.

לאור האמור ראיתי להטיל על התובע את מירב האחריות לתאונה, תוך קביעת תרומת רשלנות בשיעור של 10% לנתבעת. זאת, לאור פגיעת רכב הנתבעת עם חלקו הקדמי בחלק האחורי של הקטנוע וגרסת הנתבעת כי רכבה הוסע במהירות נמוכה ובעומס תנועה, תוך שהנתבעת לא שללה את האפשרות שייתכן שראתה את הקטנוע נוסע לשמאלה.

אשר על כן ועל יסוד חלוקת האחריות שקבעתי, ובהתאם לנזקי הקטנוע על פי דו"ח השמאי בניכוי ניצולת, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 663 ₪, המהווים 10% מנזקי הקטנוע על פי דו"ח השמאי בצירוף שכ"ט השמאי. סכום זה ישולם לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה שהגעתי, ומשלא הונחה תשתית ראייתית על ידי התובע, לא מצאתי לקבל את יתר הרכיבים הנתבעים בכתב התביעה.

בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין.