ת"ק 30102-02-15 דעדוש (כרמי ניהול נכסים) נ' פוקס ואח'

רקע

בתקופה הרלבנטית לתביעה שבפני, עבדה התובעת כמתווכת עצמאית במשרד התיווך "שחקים, שיווק ויזמות בנדל"ן" בחדרה (להלן: "משרד התיווך"). במסגרת עבודתה ולאחר שהבחינה במודעה שפרסמו הנתבעים באתר "יד 2" בה הועמדה דירתם שברח' הגיבורים 64 /14 בחדרה (להלן: "הדירה") למכירה, פנתה התובעת אל הנתבעים, הציעה להם את שירותיה כמתווכת והם קבלו את הצעתה.

ביום 11.4.14, החתימה התובעת את הנתבעים על טופס הזמנת שירותי תיווך למכירת הדירה בתמורה לעמלה בסך 2% מהסכום הכולל של העסקה בתוספת מע"מ או 10,000 ₪, לפי הסכום הגבוה מבין השניים. בשולי הטופס, הוספה הערה בכתב יד לפיה במידה שהתובעת "תיקח בבלעדיות" את דירת הוריו של נתבע 1 ברח' הרברט סמואל 5/91 בחדרה (להלן: "הדירה הנוספת"), כי אז תופחת עמלת התיווך בגין מכירת הדירה העיקרית ל- 1.5% בתוספת מע"מ

(להלן: "ההסכם").

בעתירתה לחיוב הנתבעים בתשלום עמלת התיווך בסך 2% בתוספת מע"מ, טוענת התובעת להיותה "הגורם היעיל" בעסקה שבמסגרתה נמכרה הדירה בסופו של דבר בתחילת שנת 2015 לקונה שהובא על ידה בשעתו.

הנתבעים הסבורים כי אין מקום לחייבם בתשלום עמלת התיווך אותה דורשת התובעת, מודים כי הדירה אכן נמכרה לקונה שהובא בשעתו על ידי התובעת, אך טוענים כי לאור הזמן הרב שחלף מאז נחתם ההסכם ועד למכירה, נותק הקשר ההופך את התובעת ל"גורם היעיל" בעסקה.

טענה נוספת של הנתבעים, שהועלתה מצדם רק במהלך הדיון האחרון שהתקיים בפני, נוגעת לסוגיית רשיונה של התובעת כמתווכת. הנתבעים טוענים כי בבירור שנערך על ידם במשרד המשפטים הסתבר להם שבמועד חתימת ההסכם, לא היה בידי התובעת רשיון כדין לעסוק בתיווך.

תביעת התובעת הוגשה לבית המשפט ביום 12.2.15.

בחלוף מספר חודשים, ביום 21.5.15, פנה אל בית המשפט עורך הדין משה בן-ארוש המייצג את משרד התיווך בו עבדה התובעת בעת הרלבנטית וביקש למחוק את התביעה ו/או להוסיף את המשרד כתובע בתיק זה. במסגרת הבקשה טען עוה"ד בן-ארוש כי התובעת נמנעה מלכלול את המשרד בכתב התביעה למרות שהיא היתה מחויבת לעשות כן והדבר אף הובהר לה על ידו.

בתגובתה לבקשה זו הביעה התובעת התנגדות נחרצת להוספת משרד התיווך כתובע נוסף בכתב תביעתה וטענה כי "מדובר בנסיון להשתלט על עמלת התיווך המגיעה לה כחוק".

בהחלטתי מיום 2.7.15 דחיתי את בקשת עוה"ד בן ארוש הן משום שבקשתו הוגשה לבית המשפט רק בעקבות התביעה שהוגשה על ידי התובעת, הן משום שסברתי כי הסכסוך שככל הנראה קיים בין משרד התיווך לתובעת איננו ממן העניין ובעיקר לנוכח העובדה שהתובעת עצמה לא התייצבה לדיון שהיה קבוע בפני באותו היום ממש (2.7.15) ותביעתה נדחתה.

בהמשך, בעקבות בקשת התובעת לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה, לאור נימוקיה, ולאחר שהתובעת חויבה על ידי לשלם לנתבעים הוצאות בסך 500 ₪ בגין התייצבותם בבית המשפט לשווא, בוטל פסק הדין.

לדיון הבא שהתקיים ביום 15.10.15 התייצבה רק התובעת (באותה עת נכחו באולם בית המשפט נציגי משרד התיווך אשר בקשתו להצטרף כתובע נוסף בתיק זה נדחתה על ידי כמצוין לעיל).

בהעדר אישורי מסירה של החלטתי בדבר מועד הדיון הנ"ל לנתבעים, נדחה הדיון פעם נוספת והתקיים בסופו של דבר ביום 17.12.15.